31.10.2012

בולענים

כיצד נוצר בולען?

דמיינו לעצמכם שאתם בונים ארמון בחול – עורמים חול לערֵמה ומהדקים אותה. לאחר שהשלמתם את בניית הארמון, אתם מתחילים לכרות בתוכו מנהרה, ומוציאים ממנו עוד ועוד חול. ככל שהמנהרה שלכם גדלה, תקרת הארמון יציבה פחות, כי אין מתחתיה מספיק חול אשר יתמוך בה. בשלב מסוים, אם תוציאו עוד חול, תקרוס התקרה, והארמון כולו יתמוטט.

הבולענים נוצרים באופן דומה: מסיבות שונות, חלל (מחסור בחומר) נוצר מתחת לפני הקרקע. לכן הקרקע במקום זה יציבה פחות ופחות, עד שלבסוף היא קורסת פנימה ונוצר בולען.




 מאמר מקיף ומרתק -  בולענים בחוף ים המלח - מלח הארץ.


כתבה שפורסמה בחדשות 2




29.10.2012

מינים פולשים בישראל - צמחים

בפעם הראשונה שראיתי חבורה של 4 בנים מנסים לעקור צמח בגובה 2 מטר בחולות חוף ינאי לא הבנתי את הסיטואציה.


הארבעת הבנים לא הצליחו להוציא את הצמח אבל הם כן הוציאו את זעמם על הצמחים הקטנים שבסביבה. משיחה איתם הבנתי שהם מדריכי החלה"ט במבצע תלישת מינים פולשים.

עניין מורכב ומעלה את השאלות החשובות של מעורבות האדם על הסביבה מול אי התערבות.

מאז קראתי וחקרתי את נושא המינים הפולשים בישראל.

החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים מבקשים את עזרת מדריכי הטיולים והטיילים העצמאיים לחנך ולעזור בעקירת צמחים פולשים בשטחים הפתוחים בארץ.

אז גם כמובן חומרים למדריך

מדריך כיס לזיהוי צמחים פולשים בשטחים טבעיים - החלה"ט

ספר - הצמחים הפולשים בישראל - רשות הטבע והגנים לאומיים


18.10.2012

הישרדות צמחים בחולות - הפעלה

הפעלה הבאה מבוססת על הפעלת הישרדות צמחים במדבר שמוזכרת בפוסט הבא.



מנדבים חניך שיעמוד מול הקבוצה. מסבירים שהיא כצמח נפגש בתנאים מאוד קשים כאשר כל רצונו לשרוד ולחיות בטוב במקום הנפלא הזה.
על כל קושי שמציגים מסבירים את דרך ההתמודדות תוך הלבשת החניך באביזר שייצג את אופן הישרדותו.

 

הקשיים

ההתמודדות

ההפעלה

משק המים

חלחול מי הגשמים

שכבת קוטיקולה

מלבישים על החניך חולצת ניילון

חולות נודדים

כיסוי וחשיפה ושריטת העלים

איברי אגירה עבים, שורשים עמוקים

נותנים לילד להכניס חולצה לתחתונים

תנאי טמפרטורה קיצוניים

חול בהיר מגיע ל-60 מעלות

שורש עיגון

קושרים את החניך לאבן

רסס ים מלוח

פגיעה בעלים

שערות המגנות על העלה

מציירים על פנים זיפי זקן

בסוף עומד חניך מחופש. שואלים האם לדעתם הוא ישרוד ומשאירים אותו בחולות...



14.10.2012

אגדה חדשה על הקטלב

הרבה אנשים משתמשים בבלוג הזה ולמטרות שונות.
אבל מעטים פותחים את העיניים ורואים שזהו בלוג שיתופי.
כל אחד יכול להוסיף לו חומרים, תמונות, המלצות, עזרים, המחשות, סיפורים ואגדות...

אני רוצה להתחיל בתודה, בשם כולכם, לשי עבדת - משוררת ומספרת.
וזו חשיפת בכורה. מעשה שהיה כך היה:


בשבט האברשים יש 100 משפחות שונות... השבט כולו מלא באנשים אדישים וקרים שבוחרים תמיד להסתובב באזורים קרירים, אפילו קרים, וכמו אישיותם החמוצה הם הולכים רק על קרקע חומצית.  אבל בין כל אלה הייתה משפחה אחת שונה, משפחה מיוחדת, אופטימית יותר, חמה, אוהבת. משפחת קטלב. המשפחה החליטה לנדוד הרחק מהשבט, לחפש לעצמה מקום חמים יותר לחיות בו. וכך משפחה בת 14-18 (?) נפשות יצאה לה לנדודים בתקווה למצוא מקום אשר יתאים להם יותר! בדרכם פגשו משפחה אחרת שמטיילת. שאלו אותם- איפה זורחת השמש? היכן כדאי לגור?        ענה הילד הצעיר: "לכו לאיים הקנאריים, השמש זורחת שם כל הזמן! יפה שם ויש מלא חופים ותיירים וגלידות". ענה האבא: "לכו למערב צפון אמריקה, שם המודרניות מתחילה, אמריקה היא ארץ האפשרויות הבלתי נגמרות". משפחת קטלב התלהבה, אח אחד צעק שהוא רוצה לאיים, אח אחר צעק שהוא רוצה לאמריקה ובאמצע כל ההתלהבות, התקדם הסבא אל עבר המשפחה ואמר להם בקול שקט: "אני מציע לכם ללכת לישראל, היא אמנם קטנה אבל יש לה נשמה שאין בשום מקום בעולם, משמעות היסטורית עוצרת נשימה" הקטלבים הנהנו אל עבר הזקן במבוכה ומיד המשיכו בויכוח המתלהב על צפון אמריקה והאיים הקנאריים. רק קטלב אחד, נמוך, בגובה 6 מטר, הרהר בדבריו של הזקן. "מקום עם נשמה, משמעות היסטורית" חשב. הוא הרגיש איך ליבו פועם בחוזקה, אדרנלין זרם לו בכל הגוף, שערותיו סמרו ולבסוף- הוא אמר בקול רעם: אני הולך לארץ ישראל!!! משפחתו הייתה המומה, ניסו לשכנע אותו לבוא איתם ביחד אל החופש האקזוטי. אבל את הקטלב המצוי לא עניין כלום. הוא היה נחוש בדעתו. הזקן שמח מאוד שהעץ היפהפה התגלה כפטריוט, ניגש אליו ואמר לו: "אני מבטיח לך, שגם אם הדרך לבדך תהיה קשה, ותהיה מאוד מאוד  צמא,         כאשר תכה שורשיך באדמת ישראל, ישפכו עליך מליון כדים של מים וליבך יתרחב מאושר".
זכר הקטלב המצוי את עצת הזקן, נפרד ממשפחתו והחל ללכת. הדרך אכן הייתה ארוכה, הוא כמעט מת מצמא, והבדידות הייתה קשה מנשוא. מתוך כל 18-14 בני משפחתו הוא היחידי שהחליט לנטוע שורשיו בישראל. אבל הקטלב המצוי לא שכח את מה שהזקן אמר לו והיה אופטימי. ובאמת, כאשר הגיע סוף סוף לאדמת הקודש, הכה שורשיו... ליבו התרחב, עד שגזעו נהיה אדום כולו!!!!!!!!!!!!! ומליון כדים של מים טהורים נשפכו עליו. ומאז ועד היום תלויים כדים יפים על העץ, והוא כולו אדום. הוא מרחיב את ליבנו בצלו הרחב וביופיו המרשים כי ישראל הרחיבה את ליבו. :)

שי, כן ירבו ממך וכמותך.


15.8.2012

תאטרון בעת העתיקה


סיכום מרתק ופשוט על ההיסטוריה של התאטרון העתיק.

הפעלת הידעת !

·        השם תאטרון בה מהמילה היוונית: TEAOMI ,שפירושה "מקום בו רואים".
·        התאטרון במקום היה במה קטנה באגורה – השוק העירוני.
·        בתחילה קיימו בתאטרון פולחן המוני לאל דיוניסוס.
·        לפני שבנו במה השחקים הציגו כשהם עומדים על עקבים גבוהים.
·        מבנה התאטרון נבנה על צורת הצדפה שהתגלתה כמגבירת קול.

כמובן שאפשר להפוך את העובדות לחידון אמת-שקר וכדומה.

תאטרון יווני

מגרש המשחקים של הרומים

לא, לא כזה עם מגלשות וארגז חול. אבל ממש דומה.

אמפיתאטרון (ולא לטעות עם התאטרון שבפוסט הבא)

היפודרום -




מאמר מקיף ומרתק על מתקני השעשועים הרומיים.




מאמר מעניין על החיים של הגלדיאטורים.






7.8.2012

מפת חלוקת שבטי ישראל

לחץ להגדלה

פוסט נוסף המעלה שאלות וביקורת על המתואר במקרא ביחס לחלוקת הנחלות.

מאמר מעניין בפוסט הקודם ובו תאוריה על מוצא השבטים ומיקומם בשטחי הארץ.



4.8.2012

אגן הניקוז של נחל פארן


מישורי פארן הם הנוף העתיק ביותר שהשתמר (אתר הידען)
מאת האוניברסיטה העברית | באוגוסט 2009 |

חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי צורות הנוף בנגב השתמרו 1.8 מיליון שנים והיו לעתיקות בעולם


שינוי מתמיד בפני השטח מתרחש עקב חשיפה לתנועות של מים ואוויר, תהליכי קפיאה והפשרה כמו גם שינויים בטווח הארוך הנגרמים על ידי פעילות וולקנית ותנועת הלוחות (פעילות טקטונית). השינוי המתמיד של פני כדור הארץ מתרחש במהירות רבה יותר בהרים ובאִטיות רבה יותר במדבריות, במיוחד באלו שרמת הפעילות הטקטונית בהן כמעט לא קיימת.

מחקר – בראשותם של ד"ר ארי מטמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית וד"ר רבקה עמית מהמכון הגיאולוגי הישראלי – שנעשה במישורי פארן שבמרכז הנגב מצא כי אזור נרחב השתמר כמות שהוא זה 1.8 מיליון שנים. המשמעות היא כי פני השטח כיום הם אותם פני השטח שעליהם הלכו התושבים הקדמונים של האיזור. המחקר נעשה במסגרת עבודת מוסמך של אורי שמחאי מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית.

ריצוף מדברי הוא מארג של חלוקי אבן טבעיים המשולבים בצפיפות ומכסים פני שטח נרחבים באזורים מדבריים. החוקרים תיארכו את גיל הריצוף המדברי במישורי פארן על ידי מדידת ריכוז של איזוטופים נדירים הנוצרים מאינטראקציה בין קרינה קוסמית לפני השטח. אחד האיזוטופים 10Be נוצר רק בשכבה העליונה של פני השטח וממדידת ריכוזו אפשר להסיק על זמן החשיפה של פני השטח לשמים.

"השטח שתיארכנו מייצג קרוב לוודאי שטחים נרחבים של מדבריות ערב וסהרה", אמר ד"ר ארי מטמון. "אנו מקווים שנוכל לאסוף דוגמאות מאזורים אחרים בסהרה ולהסיק מסקנות בקנה מידה גלובלי בנוגע למשטחים עתיקים אלה", הוסיף.
תיארוך הריצוף המדברי במישורי פארן מראה כי חלקים נרחבים מהנוף לא התבלו כמעט שני מיליון שנים. חלקי נוף אלו הם מצורות הנוף העתיקות ביותר שתוארכו על פני כדור הארץ.

לדברי ד"ר מטמון, "אמנם זמני חשיפה ארוכים יותר נמדדו על דוגמאות בודדות במקומות אחרים בעולם אך אין בהן להעיד על גיל הנוף שבתוכו הן נמצאות. לעומתן הדוגמאות ממישור פארן מעידות על גיל כלל הנוף שסביבן. מאחר שקיים מתאם הדוק בין גיל הריצוף המדברי לגיל השטח, הרי שתיארכנו את גיל השטח, ולא בחרנו את האבנים יוצאות הדופן הפזורות על פני השטח".

"התוצאות מראות כי באזורים שטוחים וצחיחים היכן שרמת הפעילות הטקטונית נמוכה יותר והסלעים עמידים לבליה, פני השטח יכולים להשתמר מיליוני שנים. זו השערה שלא היינו בטוחים לגביה עד כה", סיכם ד"ר מטמון.
מקור - אריה בר

המחקר התפרסם במהדורה האחרונה של העיתון Geological Society of America Bulletin.

---------------------------------
נחל פארן הוא נחל האכזב הגדול ביותר בישראל: אגן הניקוז שלו משתרע על פני שטח עצום (כ- 3,840 קמ"ר!), ואורכו של הנחל כ-150 ק"מ. מוצאו ברמות הגיר של מרכז סיני (מצרים), והוא נשפך לנחל הערבה (ישראל); שליש ממנו נמצא בתחומי מדינת ישראל, והשאר - במצרים.

באוקטובר 2010 פקדה סרה את הנגב. כמו נפרץ הסכר, ומים רבים שטפו את המדבר.
כתבה מטבע הדברים על ימי השיטפון האלו.
ועוד אחת מאתר רשות שמורות הטבע.




2.8.2012

התהוות תל

תל שאן - איך נוצר תל?

הבסיס לכל הדרכה של אתר ארכאולוגי/היסטורי מתחיל בהבנת מהו תל ארכאולוגי.
למה הישוב העתיק הזה נמצא בתוך האדמה?
מה זה החביאו את העיר בתוך ההר?
למה עלינו עד לפה, בשביל לראות את האבנים ההרוסות האלו?

חשוב מאוד שהילדים יבינו את הבסיס לממצאים הארכאולוגיים. שלבי התהוות תל מסבירים זאת בצורה פשוטה.
שלב א'
שלב ב'
שלב ג'

הפעלה:
מזמינים 3 או 4 ילדים, נותנים לכל אחד מהם כותרת של תקופה, או כובע ומבקשים ממנו להתנהג בהתאם.
מספרים את סיפור חייו של הדמות מהתקופה ומסיימים עם סופה ומה שקרה לעיר שלה.
ניתן להמציא כל סוף לעיר, כיבוש, דעיכה, נטישה, שריפה וכו'
כל ילד שמסיים תקופה נשכב על הריצפה ומיד מגיע אחריו ילד מהתקופה הבאה.
ההמשך די ברור. נוצרת ערימת ילדים בצורת תל!

21.7.2012


הנץ המצוי בארץ


כתבה מ"טבע הדברים" על הנץ המצוי בארץ.



סרטון מדהים שמציג את יכולת התעופה של נץ בהילוך איטי - קישור



מבצר הארבל


על הביצורים של הישוב "מערת ארבל" מספר שבטיאל במאמרו המרתק "יישובי מצוקים ומערות מפלט בגליל"

" צפונה לטבריה, בראשו של   המדרון המשתפל ממרומי הר הארבל ועד לתחתית ערוץ ואדי חמאם, נחשפו על פני שטח של כ-100 דונם חורבותיו של הישוב היהודי ארבל, שבית-הכנסת הקדום שלו משקיף על נופו של השסע הגיאולוגי החוצץ בין הר ארבל להר נִיתאי. שני ההרים גם יחד עשויים להיות מזוהים עם הישוב היהודי ארבל בעקבות מציאתה של מערכת ענפה של   מערות מפלט שהיו בשימושם של נצורים יהודים בתקופה שאף קדמה למרד הגדול. העומד מול שני מצוקים נישאים אלה לא יכול שלא להבחין בעשרות מערות פעורות, והקורא אצל יוספוס על המערכה של הורדוס בארבל נגד התושבים היהודיים שבכפרים הסמוכים לכנרת, לא יכול שלא להתרשם שמדובר בישוב ארבל המוּכּר לנו כיום. יוספוס ציין, שכאשר כבש הורדוס את הגליל, הוא הצליח להכניע את הגליל כולו, חוץ מכפר ארבל, שסמוך לו יש מערות. בתיאור של יוספוס נפרשׂת הנועזוּת והמאמץ הכביר שהיה על הורדוס להשקיע בכיבושו של כפר מערות הארבל, הורדת הלוחמים בחבלים, בתוך ארגזי-עץ, מול פתחי המערות, ובמיוחד "הזמן הרב" שעבר וחלף עד שהמלך מצא את "התחבולה המחוכמה והמסוכנה הזאת, כל אלו מובנים לכל מי שבא לסקור מערות אלה ומוצא עצמו מטלטל על חבלים, על-מנת להיכנס לחלק לא מבוטל של המערות.   ...
למצב בשטח מתוסף תיאורו של יוספוס, שעד כה טרם עמדנו על משמעותו, אך כאן הוא מקבל תוקף מוחשי, בהיותו עוסק בבניית החומות במערות שבגליל התחתון, בסמוך לים גינוסר. בא תיאור בניית חומה מעל למערות ארבל, ומתיישב לו היטב עם התיאוריה של יגאל טפר ויובל שחר, שאכן מערות המצוק שבגדה הצפונית של ואדי חמאם, ממול למצוק הנקרא היום ארבל, הן מערות הר ניתאי, ובעצם אלה הן מערות הארבל הנזכרות אצל יוספוס13, שהרי המרחק בין הר ניתאי להר ארבל אינו עולה על 100 מ'. החומה, שנבנתה כדי להגן על המערות, אורכה 322 מ', והיא חוצה את הר ניתאי. לאורכה משולבים תשעה מגדלים, והמעבר אל התחום המוגן על ידם היה: מצפון – בין קו המצוק למגדל התשיעי; מדרום-מערב – בין קו המצוק לקטע החומה דרומה מהמגדל האחד. בין מגדל למגדל נבנתה החומה בגבהים שונים, כגון: גובה הדופן הצפונית, שבסיסה כבר נגע במורד הטרשי, היה 'רק' 4.5 מ', ואילו במִפנה הדרומי התרוממה החומה במעלה המדרון עד לגובה של כ-8 מ'. המִפלס העליון של החומה הוכשר לשמש כשביל שמירה ופטרוּל. עובי קירותיו הגיע ל-2.20 מ'. חומה מרשימה כזאת מחייבת הכנות מרובות, כמו: חציבת אבנים, סיתותן, התאמתן, העלאתן לגובה המצוק, שינוע חומרי בנייה, גיוס כוח-אדם – כל אלה נבעו ממחשבה ותכנון כוללני של המערכה, שאחת מהאפשרויות שלה הייתה התבצרות בתוך ישובי מפלט. חומה כזאת שסוככה עליהם שימשה להם מעין קו-הגנה ראשון. קבוצת המערות של הר ניתאי משתפלת הישֵר מעבר לחומה, ושרידיה עדיין בולטים על הר ניתאי. היא מעניקה למתבונן בה את המאפיין של ההיערכות היישובית לקראת התגוננות מפני מלחמה...."

שרידיהם של ביצורי יוסף בן מתתיהו , הולכים ונחשפים ברחבי הגליל, ומזכירים למתבונן בהם את השיר "שבחי מעוז" של נעמי שמר:
" אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות
ובנקרות צורים ובמחילות עפר
אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי
צופה בי מבקש נפשי..."

מקור - אריה בר

מגדיר הנחשים בנגב

אתר מצויין של מדרשת שדה בוקר (לצערינו האתר הזה נסגר)
מאוד מפורט וברור


"הנחשים הם תת-סדרה ממחלקת הזוחלים, קרובים אל הלטאיים וכלולים עימם בסדרת הקשקשאים – Squamata. לא ניתן לציין במדויק את המספר הכללי של מיני הנחשים, בגלל חילוקי דעות באשר למעמדם הטקסונומי של מינים רבים. יש נחשים המוגדרים כתת-מינים על ידי חוקרים מסויימים ובתור מינים נפרדים על ידי חוקרים אחרים. לפי הממעיטים ישנם כ-2500 מיני נחשים בעולם ( מתוכם 550 מינים ארסיים) והם מהווים בערך מחצית ממספר כלל הזוחלים הקיימים היום. המינים הללו מאוגדים ב-400 סוגים וב-16 משפחות.

רוב הנחשים, כמו רוב הזוחלים, חיים באיזורים הטרופיים.

בארץ חיים כ-41 מינים מהם 9 מינים ארסיים (ותשעה מינים של נחשים תת-ארסיים שאינם מסוכנים לאדם). 41 המינים הללו מאוגדים ב-7 משפחות."



ועכשיו סרטון, לא לבעלי לב חלש !!!
מה קורה לדם במגע עם ארס נחש מסוג Hemotoxic

9.6.2012

סלוקי - כלב רוח המדבר

הסלוקי -כלב המדבר. 

סלוקי (בערבית: سلوقي) הוא גזע של כלב רוח, המתאפיין בגוף צר ורזה ובמהירות ריצה גבוהה. סלוקי הוא אחד מגזעי הכלבים המבויתים העתיקים ביותר. מתקופת המלכים של מצרים ואילך, כלבי סלוקי מופיעים על קברים מצריים עתיקים של 2134 לפני הספירה.


כתבה מאולפן שישי - 8.6.2012
מאמרי החוג הישראלי לכלבי רוח:

26.5.2012

סלעי יסוד באזורינו

מקור - אריה בר

מבנה הגולן והחרמון - איור סכמטי

מקור - אריה בר

כורסת הגליל - תרשים

מקור - אריה בר

צפון השבר הסורי אפריקני

מקור - אריה בר

אגם הלשון - עזרים




מקור - אריה בר
עוד שני עזרים דומים:
בקעת הירדן היום



הבקעה בימי אגם הלשון

למאמר על ימת הלשון בפוסט הקודם.


מערכת הדרכים בנגב

יתכן ובמפה תיתקלו בטעויות קטנות במיקום הדרך/הישוב. זה עזר הדרכה אז אין צורך להיות קטנוניים.

מאמר - תולדות דרכי הנגב  בעבר - זאב משאל - מאתר סנונית

מקור - אריה בר

קישור לפוסט אחר בנושא דרכים קדומות בישראל


תרשים סכמטי של מבנה הכרמל

מקור - אריה בר

אגן הניקוז של ים המלח

מקור - אריה בר

פרשות המים של נחלי מדבר יהודה

בהמשך לפוסט הקודם על קו פרשת המים של מדבר יהודה..
קוי פרשות המים של נחלי המדבר
מקור - אריה בר

22.5.2012

מבטשה - עיבוד צמר


המבטשה היא מכונה משוכללת לעיבוד בדים וצמר. ענף חקלאי זה היה הענף העיקרי של תושבי צפת במאה ה-16 שלאחר גירוש ספרד והוא גם זה שהביא לגדולתה.
היא מתבססת על אמת מים המובילה מים מנחל למפלון קטן אשר מסובב טורבינה שמסובבת מספר גלגלי שיניים אשר מקפיצים פטישים על הצמר בעודו שרווי בבריכה ע"מ שלא ישבר. וכך מתהדק הבד.

הפעלה:
ניתן לחלק את תהליך המכונה למספר תלמידים. כל תלמיד צריך לבחור לעצמו תנועה אשר מייצגת את הפעולה שלו במכונה ושמקבלת משהו מהחניך לפניו ומעבירה לחניך הבא.
כך שבסוף התהליך המכונה עובדת ואז המדריך מסביר את כל התהליך לכיתה.

איור טבריה בתקופה הרומית


שער חולדה והמעלות




שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי  תהלים קכב
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ
עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם
יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו
שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'
כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד
שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ
לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ
לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ
פירוש לפיוט ונעימת ניגונו באתר "הזמנה לפיוט"

5.5.2012

קו פרשת המים בנגב

מקור - אריה בר

שביית נחלים:
רוב הנחלים הזורמים לכיוון מערב נמצאים על תוואי של נחלים עתיקים אשר זרמו מאזור ירדן למערב. כל זאת לפני היווצרות השבר הסורי-אפריקאי.
מרגע שנפער השבר, נשבו כל הנחלים שממזרח לקו פרשת המים ושינו כיוונם ממערב למזרח.
דוגמא יפה היא נחל רביבים הרחב ששינה כיוונו ונשבע ע"י נחל צין ההולך וגדל.

נמל קיסריה

נמל קיסריה הוא ביטוי נוסף למפעלי הבניה האדירים שהקים הורדוס ברחבי הארץ.
הנמל הוא פלא ארכיטקטוני וכלל פטנטנים לבנייתו.



לסיכומו של אריה ותמונות המשחזרות הנמל לחצו כאן.

הסיפור העצוב הוא שקיעתו של הנמל לאורך 2000 שנים לאחר מותו של הורדוס. אך זאת בפעם אחרת...

ים של פסולת - על פגיעה בבעלי חיים

נושא חשוב שיש להכניס לכל טיול וסיור של בני נוער ומבוגרים. אנחנו לא מודעים לגודל ההשפעה של הפסולת האנושית על עולמנו. ואני ממש לא נכנס לנושא האוזון וכו'.

בוא נראה מה קורה סביבנו


כתבה מטבע הדברים גליון 180 על הפסולת בחוף הים

מצגת פשוטה על הפגיעה בחי בסביבות הפיקניקים שלנו.

תמונות יעלים שנפגעו מפסולת בנגב.
שיר היעל ושקית הניילון - קרן ספיר

אני רוצה גם להזכיר פוסט קודם שלי בנושא מיחזור פסולת בישראל.

24.3.2012

איך עושה פרה? - קולות של בע"ח ושם הקריאה

סקירה יפה שנשלחה אליי במייל..

מהם שמות קריאת החיות ואיזה צליל הן עושות.

המקור הוא מהעמוד הבא.


על הדרך אוסיף סקירה של שמות מגורי בע"ח.

הצעה להפעלה:
ראשית בכל הסבר על בע"ח ניתן להשתמש בקולות שבאתר.
ניתן לקיים תחרות קולות לפני ולראות אח"כ מי היה הכי קרוב.
ניתן להשב את תשומת לב החניכים לכך ששם החיה לפעמים אף קשור לצליל שהיא מוציאה.
אפשר להשמיע את הצליל ולתת לחניכים לזהות את החיה.

ועוד הרבה הרבה שתוכלו להוסיף בעצמכם בתגובות.

19.2.2012

איך מספרים אגדה

אז קודם כל זה לא יהיה מדריך מקיף ומכשיר...

את יהודה בלו הזכרתי בפוסט קודם, והנה שוב הוא מושך את תשומת ליבי.
אגדתו של הומרוס על מלחמת הצפרדעים בעכברים מעלה מחשבה על מה ניתן להפיק מאגדה. מוסר ההשכל לא תמיד כלכך גלוי.

ועל הדרך אגדה נוספת, מתאים לספר ליד מלכודת נמרים.

פראים

מאמרו של גיורא אילני "כיצד מאבדים הפראים את זנבם" שפורסם ב"סלעית" ב-1975 נותן מבט מדהים על אורח חייהם של הפראים. המאמר פורסם גם בספר זיכרונותיו "מעלה נמר".

מבין הפרסתנים דמויי הסוס בארץ ישראל נמצאו עדויות לשני מינים, הערוד והפרא. אלו חמורי בר אשר מאחד מהם, הערוד הצליחו לביית לפני כ-5,000 שנה את חמור הבית המוכר לנו.
אך לעומת הערוד, את הפרא לא הצליחו לביית. מכאן שמו ושם כל ילד פרא שאמא לא מצליחה לביית.
מקור הערוד הוא במזרח אסיה, לצד הזברה המוכרת שבמרכזה. הפרא מקורו במרכז אסיה, איראן, קזחסטן.
שני מינים אלו נפגשו בנגב ארץ ישראל וחיו בין הרי הנגב והערבה עד לפני כמאה שנים.

אחרון הפראים ניצוד באזור סוריה בשנות השלושים של המאה הקודמת. הפראים הנותרים היו בערבות איראן וקזחסטן.

בביקוריו של גיורא אילני באיראן בסוף שנות השישים חזה בפראים החיים בטבע הפתוח. ובדרכי לכידתם (סיפור מדהים בפני עצמו).
בשנת 1968 הובאו 5 פראים בין החיות הראשונות לחי-בר יוטבתה על להשריש גרעין לעדר ארץ ישראלי. בשנת 1983 כבר מנה העדר 52 פרטים, חלקם הועברו למכתש רמון לחיות ללא גדרות.


סיפור החיזור של הפראים אלים מאוד. בד"כ ישנו זכר אלפא אחד בעדר עם הנקבות והעיירים, שאר הזכרים מקיימים עדר מקביל ומנסים מדי פעם לכבוש את עמדת ה"אלפא". הזכר מגרש את הנקבה הנבחרת מן העדר בנשיכות קלות, לאחר שבודדה הוא נושך אותה בישבנה קשות בעוד היא בועטת בו ברגליה האחוריות. בסוף משחק החיזור הם מזדווגים. לבסוף חוזרת הנקבה לחברותיה פצועה ומדממת.

ומה העניין עם הזנבות? תקראו בספרו של גיורא אילני


15.1.2012

דקלי הדום - דום מצרי

דקל ה"דום" הוא אחד המוזרים אבל המרשימים, זאת בשל גזעו המתפצל לשניים מספר מטרים מעל הקרקע ולפעמים ממשיך להתפצל שוב.
זהו עץ טרופי סודני אשר גבול תפוצתו הצפוני הוא במלחת עברונה שבערבה. הוא מצוי לרוב לאורך גדות הנילוס ובבריכות נחלים.
זהו אחד האתרים היפים בדרך לאילת.
העץ מנצל את מי התהום המתוקים אשר מתחת למלחה. ריכוז העצים הוא במקום בו מי התהום עולים לעומק של 15-25 מטר.
 אך כיצד הגיעו לכאן?
יתכן שהדבר קרה בתקופת הפליסטוקן בה חוף ים סוף הגיע לאזור עברונה. פירות הדום שצפו על הים מאזור סודן מצאו את מקומם ונבטו עם הזמן.
נביטת הפירות דורשת כמות משקעים רבה ויתכן שפירות אלו נבטו בתקופה כזו. היום הפירות אינם נובטים והתרבות העץ היא רק ע"י הוצאת חוטרים -הסתעפות צמח האם.

יש שטוענים שטעם הפרי מתוק וחלומי, רק שהעץ מוגן ואין לנו יכולת לטעום.


2.1.2012

מערכת הפצת זרעים - ריסן נאכל


לריסן נאכל יש אחד המנגנונים המורכבים והמעניינים שהכרתי להפצת זרעים.
בתור צמח מדברי הגדל במדבר קיצוני הוא חייב להפיץ את זרעיו רק בתנאים שיבטיחו את נביטתם ולכן יצר צמח מופלא זה מנגנון של 6 שלבים להבטחת הפצת הזרעים.
על המנגנון בצמח זה ובאחרים במאמר הבא.








ועכשיו ההפעלה:
חושפים בפני החניכים את הצמח, מיקום הזרע ותהליך ההפצה.
לאחר הוצאת הזרע וגירוד קודקודו, מכניסים את הזרע מתחת ללשון ומחכים.
שלב ה"פיצוץ" קרב, בשלב זה מעיף הזרע את שני זרעיו למרחק מטרים, אך שהוא מתחת ללשון זה מרגיש כמו סוכרית קופצות.

ניסוי עם הריסן - אבינעם דנין כתב הצעה לניסוי עם הריסן כבר בשנת 1971 במאמר - ריסן נאכל-צמח מעולה להוראה
פרופ' דנין מתקן  שבארץ אין ריסן נאכל אל רק "ריסן צר-עלים/דק ולכן טעה בהדגרותו במאמר מ71'.