31.10.2012

בולענים

כיצד נוצר בולען?

דמיינו לעצמכם שאתם בונים ארמון בחול – עורמים חול לערֵמה ומהדקים אותה. לאחר שהשלמתם את בניית הארמון, אתם מתחילים לכרות בתוכו מנהרה, ומוציאים ממנו עוד ועוד חול. ככל שהמנהרה שלכם גדלה, תקרת הארמון יציבה פחות, כי אין מתחתיה מספיק חול אשר יתמוך בה. בשלב מסוים, אם תוציאו עוד חול, תקרוס התקרה, והארמון כולו יתמוטט.

הבולענים נוצרים באופן דומה: מסיבות שונות, חלל (מחסור בחומר) נוצר מתחת לפני הקרקע. לכן הקרקע במקום זה יציבה פחות ופחות, עד שלבסוף היא קורסת פנימה ונוצר בולען.




 מאמר מקיף ומרתק -  בולענים בחוף ים המלח - מלח הארץ.


כתבה שפורסמה בחדשות 2




29.10.2012

מינים פולשים בישראל - צמחים

בפעם הראשונה שראיתי חבורה של 4 בנים מנסים לעקור צמח בגובה 2 מטר בחולות חוף ינאי לא הבנתי את הסיטואציה.


הארבעת הבנים לא הצליחו להוציא את הצמח אבל הם כן הוציאו את זעמם על הצמחים הקטנים שבסביבה. משיחה איתם הבנתי שהם מדריכי החלה"ט במבצע תלישת מינים פולשים.

עניין מורכב ומעלה את השאלות החשובות של מעורבות האדם על הסביבה מול אי התערבות.

מאז קראתי וחקרתי את נושא המינים הפולשים בישראל.

החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים מבקשים את עזרת מדריכי הטיולים והטיילים העצמאיים לחנך ולעזור בעקירת צמחים פולשים בשטחים הפתוחים בארץ.

אז גם כמובן חומרים למדריך

מדריך כיס לזיהוי צמחים פולשים בשטחים טבעיים - החלה"ט

ספר - הצמחים הפולשים בישראל - רשות הטבע והגנים לאומיים


18.10.2012

הישרדות צמחים בחולות - הפעלה

הפעלה הבאה מבוססת על הפעלת הישרדות צמחים במדבר שמוזכרת בפוסט הבא.



מנדבים חניך שיעמוד מול הקבוצה. מסבירים שהיא כצמח נפגש בתנאים מאוד קשים כאשר כל רצונו לשרוד ולחיות בטוב במקום הנפלא הזה.
על כל קושי שמציגים מסבירים את דרך ההתמודדות תוך הלבשת החניך באביזר שייצג את אופן הישרדותו.

 

הקשיים

ההתמודדות

ההפעלה

משק המים

חלחול מי הגשמים

שכבת קוטיקולה

מלבישים על החניך חולצת ניילון

חולות נודדים

כיסוי וחשיפה ושריטת העלים

איברי אגירה עבים, שורשים עמוקים

נותנים לילד להכניס חולצה לתחתונים

תנאי טמפרטורה קיצוניים

חול בהיר מגיע ל-60 מעלות

שורש עיגון

קושרים את החניך לאבן

רסס ים מלוח

פגיעה בעלים

שערות המגנות על העלה

מציירים על פנים זיפי זקן

בסוף עומד חניך מחופש. שואלים האם לדעתם הוא ישרוד ומשאירים אותו בחולות...



14.10.2012

אגדה חדשה על הקטלב

הרבה אנשים משתמשים בבלוג הזה ולמטרות שונות.
אבל מעטים פותחים את העיניים ורואים שזהו בלוג שיתופי.
כל אחד יכול להוסיף לו חומרים, תמונות, המלצות, עזרים, המחשות, סיפורים ואגדות...

אני רוצה להתחיל בתודה, בשם כולכם, לשי עבדת - משוררת ומספרת.
וזו חשיפת בכורה. מעשה שהיה כך היה:


בשבט האברשים יש 100 משפחות שונות... השבט כולו מלא באנשים אדישים וקרים שבוחרים תמיד להסתובב באזורים קרירים, אפילו קרים, וכמו אישיותם החמוצה הם הולכים רק על קרקע חומצית.  אבל בין כל אלה הייתה משפחה אחת שונה, משפחה מיוחדת, אופטימית יותר, חמה, אוהבת. משפחת קטלב. המשפחה החליטה לנדוד הרחק מהשבט, לחפש לעצמה מקום חמים יותר לחיות בו. וכך משפחה בת 14-18 (?) נפשות יצאה לה לנדודים בתקווה למצוא מקום אשר יתאים להם יותר! בדרכם פגשו משפחה אחרת שמטיילת. שאלו אותם- איפה זורחת השמש? היכן כדאי לגור?        ענה הילד הצעיר: "לכו לאיים הקנאריים, השמש זורחת שם כל הזמן! יפה שם ויש מלא חופים ותיירים וגלידות". ענה האבא: "לכו למערב צפון אמריקה, שם המודרניות מתחילה, אמריקה היא ארץ האפשרויות הבלתי נגמרות". משפחת קטלב התלהבה, אח אחד צעק שהוא רוצה לאיים, אח אחר צעק שהוא רוצה לאמריקה ובאמצע כל ההתלהבות, התקדם הסבא אל עבר המשפחה ואמר להם בקול שקט: "אני מציע לכם ללכת לישראל, היא אמנם קטנה אבל יש לה נשמה שאין בשום מקום בעולם, משמעות היסטורית עוצרת נשימה" הקטלבים הנהנו אל עבר הזקן במבוכה ומיד המשיכו בויכוח המתלהב על צפון אמריקה והאיים הקנאריים. רק קטלב אחד, נמוך, בגובה 6 מטר, הרהר בדבריו של הזקן. "מקום עם נשמה, משמעות היסטורית" חשב. הוא הרגיש איך ליבו פועם בחוזקה, אדרנלין זרם לו בכל הגוף, שערותיו סמרו ולבסוף- הוא אמר בקול רעם: אני הולך לארץ ישראל!!! משפחתו הייתה המומה, ניסו לשכנע אותו לבוא איתם ביחד אל החופש האקזוטי. אבל את הקטלב המצוי לא עניין כלום. הוא היה נחוש בדעתו. הזקן שמח מאוד שהעץ היפהפה התגלה כפטריוט, ניגש אליו ואמר לו: "אני מבטיח לך, שגם אם הדרך לבדך תהיה קשה, ותהיה מאוד מאוד  צמא,         כאשר תכה שורשיך באדמת ישראל, ישפכו עליך מליון כדים של מים וליבך יתרחב מאושר".
זכר הקטלב המצוי את עצת הזקן, נפרד ממשפחתו והחל ללכת. הדרך אכן הייתה ארוכה, הוא כמעט מת מצמא, והבדידות הייתה קשה מנשוא. מתוך כל 18-14 בני משפחתו הוא היחידי שהחליט לנטוע שורשיו בישראל. אבל הקטלב המצוי לא שכח את מה שהזקן אמר לו והיה אופטימי. ובאמת, כאשר הגיע סוף סוף לאדמת הקודש, הכה שורשיו... ליבו התרחב, עד שגזעו נהיה אדום כולו!!!!!!!!!!!!! ומליון כדים של מים טהורים נשפכו עליו. ומאז ועד היום תלויים כדים יפים על העץ, והוא כולו אדום. הוא מרחיב את ליבנו בצלו הרחב וביופיו המרשים כי ישראל הרחיבה את ליבו. :)

שי, כן ירבו ממך וכמותך.