3.10.2019

תערוכת הורדוס - מוזיאון ישראל 2013-2014

"תערוכה שלמה המוקדשת למלך הורדוס, מהדמויות רבות-הפנים, המרתקות והשנויות במחלוקת בהיסטוריה היהודית. בתערוכה ממצאים חדשים מארמונותיו של הורדוס, גדול הבנאים שידעה הארץ, בהרודיון, ביריחו ובאתרים אחרים; שחזורים גדולי-מידות מן הארמונות וגולת הכותרת: קברו של הורדוס מהרודיון, שחשף פרופ' אהוד נצר איש האוניברסיטה העברית בתום 40 שנות חיפוש. הממצאים, המוצגים לקהל בפעם הראשונה, מאירים באור חדש את ההשפעות הפוליטיות, האדריכליות והאסתטיות שהיו לשלטונו של הורדוס (משנת 37 עד 4 לפני הספירה). התערוכה מוקדשת לזכרו של פרופ' נצר, אשר נפל אל מותו בשנת 2010 באתר שבו גילה את התגלית המרעישה." מתוך תיאור התערוכה באתר מוזיאון ישראל.

לחצו לכניסה לתערוכה
גישה נוחה יותר דרך מפת התערוכה.


עיטור קיר מארמון ההרודיון
שיחזור המוזילאום בהרודיון

דרך הים - הדרך הבינלאומית


אחד ממרציי באוניברסיטה הסביר יפה מאוד למה ישובים מתפתחים או קמלים בהתאם לטיב הדרך העובדרת לידם. דוגמא עכשיוית לכך הייתה "צומת קסטינה", המבוגרים מביננו זוכרים את קסטינה כצומת מרכזית בדרכך דרומה או צפונה אם כחייל ואם כנופש. דרך שתרמה רבות ליישוב הנגב בשנותיה הראשות של המדינה.
ואז, בנו את כביש 6. ומספר הנוסעים דרך קסטינה פחת ביחס לגודל התנועה. היום המושג "צומת קסטינה" כבל לא מוכר לרוב הנוסעים בישראל מדרום לצפון ולהיפך.

בהסתכלות הפוכה ניתן להבין את התפתחותם של אתרים שונים בארץ לאורך ההיסטוריה האנושית בזכות דרך חשובה.

לחץ להגדלה
אחת מדרכים אלו היא "דרך הים", אך בשל הסיבה שבעולם העתיק לא קראו לדרך על שם המסלול אלא על שם היעד או המטרה, שמה הנכון יותר הוא "הדרך הבינלאומית" כיוון שחברה בין שתי המרכזים התרבותיים הגדולים מסופוטמיה בצפון ומצרים שבדרום העולם הנושב.

השם "דרך הים" הוא תרגום מלטינית של תירגום התנ"ך בספר ישעיהו (בהקשר אחר לגמרי).
דרך הים לא מצויינת בתנ"ך, יתכן בשל סיבות פוליטיות, ברוב תקופת התנ"ך אין שליטה יהודאית או ישראלית באזור חופי ישראל "דרך ארץ פלישתים" מתייחסת לחלק מהדרך הבינלאומית.

איזכור לדרך נמצא כבר במאה ה14 לפנה"ס בפפירוס מצרי.

הדרך עברה לרוב לאורך החוף, יתכן על קו רכס הכורכר או על שפת הים שם החולות פחות מקשים. עם זאת נדרשה הדרך לחצות נחלים רבים, אך בהגיעה לנחל הירקון נאלצה לפנות מזרחה ע"מ לעקוף אותו במקורותיו (מקורות הירקון), הוא מעבר אפק שליד ראש העין .

שיירות גמלים במעבר שפך הירקון (שנות ה40)
המעבר בשפך הנחלים התאפשר רק כאשר שפיעת המים ירדה.
אם נחזור לסיפור הישובים שפרחו/קמלו בשל חשיבות הדרך שעברה לצידן, ניתן להבין מדוע פרחו ישובים כערי פלשתים לאורך החוף בתקופה מסויימת, ומנגד פריחת הישובים יבנה,לוד ורמלה בתקופה בה הוסתה הדרך לפנים הארץ לצורך עקיפת שטחי החולות שנאספו עם הזמן בחוף. שלטון הממלוכים ידע לנצל דרך זו בצורה טובה לשליטה על ממלכתם וקרא לה "דרך הדואר".

2.10.2019

טריסטראם במצדה

בהמשך לפוסט על טריסטראם ותרומתו לחקר ארץ ישראל כבר לפני מעל 150 שנים,

איור מצדה מספרו של טריסטראם - ויקיפדיה
מתוך טבע וארץ כרך ז' 1965 בתרגומו של ח. בן עמרם.


טריסטראם - מתנה מהמאה ה-19 לחקר ארץ ישראל

כומר, חוקר טבע, מלומד, נוסע ואורניתולוג אנגלי. טריסטראם הוא אחד מהחוקרים האירופיים הראשונים שהגיעו לארץ ישראל, אשר כתביו ואוסף הפוחלצים והאדרים שלו מהווים מקור ידע חשוב בדבר עולם החי של ארץ ישראל במאה ה-19‏ (מתוך ויקיפדיה)

נוסעים מהמאה ה-19 הם מקור מצויין ללמוד על א"י לפני הגעת מודרנה, הבטון, הצפיפות וההכחדה.
זכור לי טיול בדד שעשיתי לנחל עמוד, באוטובוס קראתי קטעים מכתביו והופתעתי לשמוע על דובים שראה באזור.







כנס באוניברסיטת חיפה מביא מספר הרצאות מרתקות  - לאתר הכנס




וכמובן הציפור הקרויה על שמו - הטריסטרמית
כשאני מתאר אותה כ"פרחת המדבר", שואלים אותי התלמידים למה פרחה?
כי היא צבעה את השיער בשחור, ציפורניים בכתום זוהר ועושה את הצליל "וווייי אווויייי"



במאמר משנת 1965 בחוברת "טבע וארץ" מתורגם פרק מעניין בו מתאר טריטראם את מצדה ומצורף בפוסט הבא.