גיאולוגיה - היווצרות סלעים ותופעות ולקניות

סביבת היווצרות סלעים: מגמתיים, משקע ישבתי ומשקע ימי (מרכז מדע ים-המלח והערבה)



תופעות מגמתיות וסוגי סלעים מגמתיים

חתך גיאולוגי של השרון

לחץ להגדלה
הקובץ גדול ויתכן ויקח זמן עד שיעלה

ולהסבר...

חתך סכמטי - הכרמל

הורסט הכרמל

להגדלה

בולענים

כיצד נוצר בולען?

דמיינו לעצמכם שאתם בונים ארמון בחול – עורמים חול לערֵמה ומהדקים אותה. לאחר שהשלמתם את בניית הארמון, אתם מתחילים לכרות בתוכו מנהרה, ומוציאים ממנו עוד ועוד חול. ככל שהמנהרה שלכם גדלה, תקרת הארמון יציבה פחות, כי אין מתחתיה מספיק חול אשר יתמוך בה. בשלב מסוים, אם תוציאו עוד חול, תקרוס התקרה, והארמון כולו יתמוטט.

הבולענים נוצרים באופן דומה: מסיבות שונות, חלל (מחסור בחומר) נוצר מתחת לפני הקרקע. לכן הקרקע במקום זה יציבה פחות ופחות, עד שלבסוף היא קורסת פנימה ונוצר בולען.

 מאמר מקיף ומרתק -  בולענים בחוף ים המלח - מלח הארץ.

כתבה שפורסמה בחדשות 2

אגן הניקוז של נחל פארן

מישורי פארן הם הנוף העתיק ביותר שהשתמר (אתר הידען)

מאת האוניברסיטה העברית | באוגוסט 2009 |

חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי צורות הנוף בנגב השתמרו 1.8 מיליון שנים והיו לעתיקות בעולם

שינוי מתמיד בפני השטח מתרחש עקב חשיפה לתנועות של מים ואוויר, תהליכי קפיאה והפשרה כמו גם שינויים בטווח הארוך הנגרמים על ידי פעילות וולקנית ותנועת הלוחות (פעילות טקטונית). השינוי המתמיד של פני כדור הארץ מתרחש במהירות רבה יותר בהרים ובאִטיות רבה יותר במדבריות, במיוחד באלו שרמת הפעילות הטקטונית בהן כמעט לא קיימת.

מחקר – בראשותם של ד"ר ארי מטמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית וד"ר רבקה עמית מהמכון הגיאולוגי הישראלי – שנעשה במישורי פארן שבמרכז הנגב מצא כי אזור נרחב השתמר כמות שהוא זה 1.8 מיליון שנים. המשמעות היא כי פני השטח כיום הם אותם פני השטח שעליהם הלכו התושבים הקדמונים של האיזור. המחקר נעשה במסגרת עבודת מוסמך של אורי שמחאי מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית.

ריצוף מדברי הוא מארג של חלוקי אבן טבעיים המשולבים בצפיפות ומכסים פני שטח נרחבים באזורים מדבריים. החוקרים תיארכו את גיל הריצוף המדברי במישורי פארן על ידי מדידת ריכוז של איזוטופים נדירים הנוצרים מאינטראקציה בין קרינה קוסמית לפני השטח. אחד האיזוטופים 10Be נוצר רק בשכבה העליונה של פני השטח וממדידת ריכוזו אפשר להסיק על זמן החשיפה של פני השטח לשמים.

"השטח שתיארכנו מייצג קרוב לוודאי שטחים נרחבים של מדבריות ערב וסהרה", אמר ד"ר ארי מטמון. "אנו מקווים שנוכל לאסוף דוגמאות מאזורים אחרים בסהרה ולהסיק מסקנות בקנה מידה גלובלי בנוגע למשטחים עתיקים אלה", הוסיף.
תיארוך הריצוף המדברי במישורי פארן מראה כי חלקים נרחבים מהנוף לא התבלו כמעט שני מיליון שנים. חלקי נוף אלו הם מצורות הנוף העתיקות ביותר שתוארכו על פני כדור הארץ.

לדברי ד"ר מטמון, "אמנם זמני חשיפה ארוכים יותר נמדדו על דוגמאות בודדות במקומות אחרים בעולם אך אין בהן להעיד על גיל הנוף שבתוכו הן נמצאות. לעומתן הדוגמאות ממישור פארן מעידות על גיל כלל הנוף שסביבן. מאחר שקיים מתאם הדוק בין גיל הריצוף המדברי לגיל השטח, הרי שתיארכנו את גיל השטח, ולא בחרנו את האבנים יוצאות הדופן הפזורות על פני השטח".

"התוצאות מראות כי באזורים שטוחים וצחיחים היכן שרמת הפעילות הטקטונית נמוכה יותר והסלעים עמידים לבליה, פני השטח יכולים להשתמר מיליוני שנים. זו השערה שלא היינו בטוחים לגביה עד כה", סיכם ד"ר מטמון.

מקור - אריה בר

המחקר התפרסם במהדורה האחרונה של העיתון Geological Society of America Bulletin.

---------------------------------

נחל פארן הוא נחל האכזב הגדול ביותר בישראל: אגן הניקוז שלו משתרע על פני שטח עצום (כ- 3,840 קמ"ר!), ואורכו של הנחל כ-150 ק"מ. מוצאו ברמות הגיר של מרכז סיני (מצרים), והוא נשפך לנחל הערבה (ישראל); שליש ממנו נמצא בתחומי מדינת ישראל, והשאר - במצרים.

באוקטובר 2010 פקדה סרה את הנגב. כמו נפרץ הסכר, ומים רבים שטפו את המדבר.

כתבה מטבע הדברים על ימי השיטפון האלו.

ועוד אחת מאתר רשות שמורות הטבע.

איור ישראל - מבט ממזרח

מקור - אריה בר

סלעי יסוד באזורינו

מקור - אריה בר

מבנה הגולן והחרמון - איור סכמטי

מקור - אריה בר

כורסת הגליל - תרשים

מקור - אריה בר

צפון השבר הסורי אפריקני

מקור - אריה בר

אגם הלשון - עזרים

מקור - אריה בר

עוד שני עזרים דומים:

בקעת הירדן היום

הבקעה בימי אגם הלשון

למאמר על ימת הלשון בפוסט הקודם.

תרשים סכמטי של מבנה הכרמל

מקור - אריה בר

אגן הניקוז של ים המלח

מקור - אריה בר

פרשות המים של נחלי מדבר יהודה

בהמשך לפוסט הקודם על קו פרשת המים של מדבר יהודה..
קוי פרשות המים של נחלי המדבר

מקור - אריה בר

קו פרשת המים בנגב

מקור - אריה בר

שביית נחלים:
רוב הנחלים הזורמים לכיוון מערב נמצאים על תוואי של נחלים עתיקים אשר זרמו מאזור ירדן למערב. כל זאת לפני היווצרות השבר הסורי-אפריקאי.
מרגע שנפער השבר, נשבו כל הנחלים שממזרח לקו פרשת המים ושינו כיוונם ממערב למזרח.
דוגמא יפה היא נחל רביבים הרחב ששינה כיוונו ונשבע ע"י נחל צין ההולך וגדל.

הר סדום - הר של מלח

השמש, יצא על-הארץ; ולוט, בא צוערה.  ויהוה, המטיר על-סדום ועל-עמורה--גופרית ואש:  מאת יהוה, מן-השמיים. ויהפוך את-הערים האל, ואת כל-הכיכר, ואת כל-יושבי הערים, וצמח האדמה.   ותבט אשתו, מאחריו; ותהי, נציב מלח.

הר סדום הוא הר מלח בשוליו המערביים של ים המלח, אין דומה לו בסביבה, אבל יש דומים לו בעולם.
ברגעים אלו ממש ההר, גובהה. מרגישים?
וגם מתרחב.

עד מתי?

שלא יטעה אתכם, הקסם הוא בפנים

במאמר - "מה ראתה אשת לוט? - עליית מחדר המלח של הר סדום בשני מליון השנים האחרונות"

אגם הלשון - מאמר מאת יובל בר-טוב

קישור למאמר של יובל ברטוב

בנוסף מומלץ לחזור לפוסטים הקודמים:
מפלסו של ים המלח
עזר אגן הניקוז של אגם הלשון
עזר אגם הלשון
המאמר - "ים המלח- הנביעה הגדולה בעולם"

מפה גאולוגית של הגליל

קו פרשת המים התת קרקעי של הרי יהודה

"קו פרשת המים הארצי" הוא קו פרשת המים המחלק את ארץ ישראל לאורכה, ומפריד בין מי הגשמים המתנקזים לירדן, לים המלח ולערבה במזרח, ובין אלו המתנקזים לים התיכון במערב. הקו נמתח מגבול סיני בסביבות הר רמון, לאורך שדרת ההר המרכזית - יהודה, בנימין הרי השומרון ובצפון עובר בהרי נצרת, הר מירון עד ברעם בגבול לבנון.

לעומתו קיים קו נוסף, תת קרקעי.

העזר הבא מדגים כיצד לשכבה האטומה שסוגרת את האקוויפר ההר יש קו פרשת מים אחר, מערבי יותר.

מה זה אומר?

א. יותר משקעים אשר יורדים בראש הרי יהודה מחלחלים ועוברים מזרחה למדבר יהודה.

ב. מעיינות מדבר יהודה זוכים ליותר מים ממה שגלוי לנו.

אבל למה זה ככה?

מאותה סיבה שמדבר יהודה נמצא ב"צל גשם".

הגשמים אשר יורדים בראש ההרים ובשפלה שוחקים יותר קרקע מאשר מקו הפסגה מערבה, למדבר יהודה.
האיור הבא נותן דימוי ברור יותר