חלוקת שבטי ישראל - תנך ומחקר

בהרבה טיולים בארץ אנחנו מכירים את חלוקת נחלות שבטי ישראל לזיהוי האזור (מפה בפוסט קודם) , אם במקרא ואם מיחס לשמות שהתשמרו עד ימינו באזורי המדינה, הגאוגרפיה ועוד.

כאשר אנו מסתכלים על מפת חלוקת השבטים יש לזכור שהיא מבטאת תיאור המשתדל להיות כמה שיותר מדוייק ולא משאיר חורים במפה. בספר יהושע פקים י"ג-כ"ג מתארים את כיבוש הארץ.

המחקר הביקורתי למקרא מצא לא מעט חורים, כפילויות ושאלות בלתי פתורות בחלוקה זו.

מה היה כאן קודם?

מה נשאר לאחר הכיבוש?

כיצד זה מתבטא בממצא הרכיאולוגי?

האם הארץ הייתה פנויה משלטו אימפראלי? איפה מצרים?

ועוד...

במאמר המסכם את הגישות השונות להתנחלות ניתן למצוא את עיקרי הדברים. (מתוך המולטי יקושם של אלי אשד)

וכן מומלץ לראות את סדרת הראיונות עם פר' ישראל פינקלשטיין על ישראל הקדום.

וכן מאמר נידח שמצאתי ברשת על מוצא השבטים שהזכרתי בפוסט קודם. 

הראם הלבן - אגדה ומציאות

 

השבת ראמים - 2019

אחד הפרסתנים  הארץ ישראלים המוזכרים כבר במקרא.

חיה מרשימה הן בשל גודלה, צבעה הבוהק וכמובן הקרניין החרוטיות אשר יש הטוענים שנתנה את ההשראה לחיה האגדתית על "חד הקרן" שמופיע גם בסמל המלוכה הבריטי.

מספרות העבר מצאתי את המאמר של בני שלמון על הראם הלבן בעלון "ראם" חוברת 2 של החברה להגנת הטבע.

אגדה יהודית שהודפסה במאה ה18 מספרת על כך שזוג ראמים, זכר ונקבה חיים בנפרד אחד מהשניה. ולאחר 70 שנה מוצאים אחד את השניה ומזדווגים. ונולדים זכר ונקבה ההולכים בכיוונים הפוכים ועתידים להיפגש בעוד 70 שנים...

לפוסטים קודמים:

• על פרסתנים שנכחדו באזורינו
• על הפראים
• על עפיפונים ופרסתנים

על עפיפונים ופרסתנים

 תופעת ה"עפיפונים" בנגב, בערב ובסיני התגלתה בראשת המאה ה20 עם הטיסות הראשונות של הבריטים מעל הארץ.

הצורות שניגלו לטייסים נראו להם כמו עפיפון (לא מעויין, אלא משושה).

המחקר גילה כי אלו מתקני ציד ענקיים בני מעל 8000 שנים. אלו שבנגב בני כ6000 שנים.

בעזרת זרועות העשויים מערום אבנים וענפים הובהלו עדרי פרסתנים וצופפו עד למכלאה או בור בו נפלו ונפגעו.

ציורי סלע קדומים של עפיפונים

וקצת מספרות העבר על פרסתנים - חוברת "ראם" מספר 2 של החברה להגנת הטבע (שנת 1983):

• הפרסתנים שנעלמו מנוף א"י - בני שלמון
• בעלי קרניים וחסרי קרניים - בני שלמון.
• סיפורו של הראם הלבן - בתרגום בני שלמון

לפוסטים קודמים:

• על פרסתנים שנכחדו באזורינו
• על הפראים
• הראם הלבן - אגדה ומציאות

כלבים, דודאים וחרובים - הכלב בשמות צמחים

קבורת אישה וכלב (לפני כ15,000 שנים)

"הכלב מלווה את האדם בנאמנות מאז סוף תקופת הקרח (Clutton-Brock J. 2017), וכמו עצמים ותופעות נפוצים אחרים, נכנס שם הכלב ללשונותיו של האדם. כשם שישנם ביטויי לשון ופתגמים רבים בהם מוזכר הכלב (כמו: "קור כלבים"; "נאמן ככלב"; "הכלבים נובחים והשיירה עוברת") כך הוא מופיע בשמות צמחים בשפות שונות."

ושוב אמוץ דפני מדהים במאמר מרתק על שמות צמחים הכוללים את הכלב (אתר צמח השדה)

ימי קורונה - אדריכלות הביצור בעתלית - הרצאת זום אונ' בר אילן

בהמשך להרצאות הזום לימי הקורונה,

הרצאתו של ד"ר יונתן רובין – עתלית: גולת הכותרת של אדריכלות הביצור הצלבני

עתלית, מבצר צלבני על הדרך שבין חיפה ליפו.
מעוזם של הצלבנים הפרנקים ומאבקם בצבא המוסלמי האיובי ושאיפתם לשחרר את ירושלים מידי האיסלאם.
אתר עתלית סגור לביקור טיילים גם בשל היתו בשטח בסיס השייטת וכן בשל מצבו הקשה וסקנות ההתמוטטות.
בהרצאה יסופר סיפורו ההיסטורו של האתר ע"פ המקורות הקדומים ויסקרו הממצאים מן החפירות והסקרים שנעשו באתר.

תנהו:

וכן במאמר של שלמה לוטן מכתב העת עתמול.

מומלץ גם להכיר את החוברת המרגשת "שביל הרכב בעתלית" שנכתב במטרה להפיץ את הידע לזכרו של סרן שרון אלמקיאס ז"ל.

פוסט אורח - "על דעת המקום: כִּפְלֵי שֵׁמוֹת במפת ישראל"

מתוך הבלוג הנהדר עונג שבת (עונ"ש)

מאת יהודה זיו

כתום מלחמת העצמאות, ובעקבות מבצע 'עובדה', נוספו על מדינת ישראל גם מרחבי הנגב, והם נוטלים היום כ-60% משטחה. בן-גוריון, שזה מכבר נשא בליבו את חזון הפרחת שממות הנגב, חָכַךְ אז בדעתו:במה להתחיל? בְּעִבְרוּת השמות ראה בן-גוריון הצהרת נוכחות שאין קולעת ממנה ולפיכך מיהר להקים, כבר ביולי 1949, את 'הוועדה לקביעת שמות גיאוגראפיים [עבריים] בנגב'. רק יישובים עבריים אחדים היו אז בנגב, בצפון-מערבו בלבד, ועל הוועדה הוטל לקבוע שמות עבריים לא רק ליישובים אלא לכל האתרים והעצמים הגיאוגרפיים ('ועדת שמות היישובים' הרגילה, שפעלה מאז 1925 בצד הקרןהקיימת לישראל, קראה מתוקף הגדרתה שמות ליישובים בלבד). 
במהלך כעשרה חודשים קיימה ועדה זו 29 ישיבות (שלוש מדי חודש), יצאה לסיורים בנגב (חלקם אף מוטסים) וקבעה מדרום לקו עזה – עין-גדי 561 שמות חדשים (בהם רק 24 שמות יישובים). קובץ החלטותיה של אותה 'ועדת השמות לנגב' נושא את התאריך 29 במאי 1950, מועד ישיבתה האחרונה, בה ניתנה לכולן גושפנקה רשמית. 

ההמשך בקישור:

http://onegshabbat.blogspot.co.il/2013/08/blog-post_9507.html

כתובת חדשה מחורבת קיאפה

רבות נכתב על חורבת קיאפה שעל גבול יהודה ופלשת. אתר גדול, עירוני, מתוכנן, חד שכבתי ועוד.
ויכוח רועש ניטש מאז 2009 בין שני אסכולות על זיהוי האתר כיהודי או לא, על הוחכתו את קיומה של הממלכה המאוחדת של דו ושלמה ועוד. ויכוח זה הגיע למיצוי סביב 2013 ללא מענה חד משמעי עד ש...

לאחרונה פורסם על גילויה של כתובת חדשה המזכירה אדם בשם "אישבעל". האם זהו בנו של שאול המלך? אם שר צבאו של דוד?

הפוסט הזה עוד ימשיך להתעדכן כי האש ניצתה מחדש.

מיני הפרג

מתוך עלון לרכז הטיולים

סיכום קצר על הפרג בפולקלור עם שימושים ברפואה העממית

עולם עץ השיטה

אין דבר המתאר את המדבר שלנו יותר טוב מעצי השיטה הבודדים. וגם מזכיר לנו את הסרט "מלך האריות".



עץ השיטה הוא עולם שלם בפני עצמו.

לחץ להגדלה

הבלוג - "חרקים עולם קטן בגדול" פירסם מאמר מרתק ומקיף על עולם החי המגוון תחת ענפי עצי השיטה שבנגב והערבה.







ולסיום הפעלה:
סיפור שיטה להשכיר (עפ דירה להשכיר)

מירוץ החימוש של הצמחים - על קיץ וקוצים

מאמר מרתק על סיבת גידול קוצים בצמחים.

ולמה דווקא בקיץ. (כתבה הגר לשנר - עלון רכז הטיולים)

קישור לפוסט קודם על קוצי ישראל.

הדרכים הקדומות בישראל ושמותיהן

"ברשימה זו נסקור חלק מהדרכים הקדומות בארץ הנזכרות בשמותיהן במקרא ונפרש אותם. לגבי חלק משמות הדרכים קיימות מחלוקות בין החוקרים.  אנו התייחסנו לשם המקובל על פי הרוב... בדרך-כלל,  על-שם היעד או המוצא,  אך לעיתים ישנן סיבות אחרות."

.כך כתב  ד"ר יוסי שפנייר בעלון לרכז הטיולים של החלה"ט

לקריאת המאמר לחץ כאן


לסיום קישור לפוסט קודם בנושא הדרכים בנגב

שמשון הגיבור

דמות מרתקת,
חציה אדם וחציה כוחות(על) אל.
סיפורו דומה מאוד להרקולס.
שמו מתקשר עם פולחן השמש.
מראשוני הנזירים בעולם.
תמימות של ילד ואכזריות שאינה דומה לגיבורינו בתנ"ך.

והפירושים.. אין סוף.

מספר אתרים עברו את תהילך הליקוט שגם אני עשיתי ולכן לא אמחזר אלא רק אפנה למקורות שונים.


ההקבלה בין סיפורי שמשון לסיפורי גויי הים האגאי - אתר מטח

שיעור בתנ"ך להרקולס - המולטי יקום של אלי אשד

חייו ומותו של שמשון הגיבור - גילי חסקין - חלק א' חלק ב'

חותם "שמשון" אשר נמצא בתל בית שמש

פסיפס המזכיר את שמשון נמצא בביה"כ בואדי חמאם הסמוך לארבל











דבש אריות של דוד גרוסמן - ספר מדהים שהורדתי כמו שוט בבאר

ולסיום סרט מדהים של נדב אמבון, מבט שונה על סיפור שמשון

ועוד סקירה נחמדה מ"עונ"ש"

יסודות הכותל המערבי - מאמר

מאמר של הארכאולוג אלי שוקרון על ממצאי יסוד הכותל המערבי בחפירת תעלת הביוב של בית שני.

מסע ההשמצות של מארק טווין

שביל נחש , עקלתון, נפתולון או סרפנטינה ?

בהמשך לפוסט הקודם על משמעות המושג "עקב".

אני מביא קישור למאמר מרתק מאתר עונ"ש על משמעויות מושגים נוספים על עליות בשפה העברית.

העקלתון (סרפנטינה) של מעלה עקרבים – צילום אוויר (מקור: ויקיפדיה)

שיר השרירים - היסטוריית פיתוח הגוף

מתוך המאמר הראשון של דר' יחיעם שורק (הידען)

זאת ועוד, צללים רבים הוסרו מפינות ההיסטוריה בשעה שמדעים שונים הכנוסים תחת מטריית מדעי החברה כגון סוציולוגיה, מדעי המדינה, אנתרופולוגיה ועוד נרתמו לטובת מחקרה והעיון בה בתקופה הנידונה ואפשרו לבחון, בזוויות ראיה שונות ומגוונות, את אופן התנהגותהשל החברה והאדם שעמד במרכזה.

תמורות אלה פתחו אשנב חדש לבחינת מיגוון המקורות העומדים לרשות המחקר ההסטורי, ומתוך כך אותם מקורות שנידחו עד אז בשל "חוסר חשיבותם", גויסו עתה לטובתה ותועלתה של ההיסטוריוסופיה על מנת להאיר פינות אפלות בעולם החברה האנושית.

התמורות הנ"ל גוללו יריעה היסטוריוסופית רחבה שבין קפליה נולדו והתפתחו מחקרים רובדיים, בחתכי אורך ורוחב, שייחדו ויעדו את תחום עיסוקם בתתי-נושאים חברתיים-תרבותיים כחקר תולדות האמנות, המוסיקה, הדרמה, הקולינריות … ואף התרבות הגופנית והספורט.

חקר תולדות התרבות הגופנית והספורט הפך אם כן לחלק אינטגרלי מחקר ההיסטוריה, הכפוף לכלליה, ומשום כך יש להתייחס אליו כאל כל נושא היסטורי אחר ויש לנתחו על פי אותם איזמלים בהם משתמשים לצורך ניתוחים היסטוריים.

כהרי ההיסטוריה מבקש חקר תולדות התרבות הגופנית לבחון ולבדוק את החברה האנושית על פעילותה ותכניה. כהרי ההיסטוריה מבקש העיון בנושא הנידון לסדר את מיגוון העובדות תוך בחינה סלקטיבית זהירה מתוך מגמה להענק להן קווי מסגרת בעלת היגיון מסויים. כהרי ההיסטוריה מבקש העיון בנושא הנידון להעמיד במרכזו שאלות של "איך" ו"מדוע" תחת "מי", "מה" ו"מתי". כלומר לנסות לתהות אחר שורשן של תופעות ולמצוא להן הסבר הגיוני. וכהרי ההיסטוריה אמור כל מחקר כזה להתאפיין בסינדרום הספקנות המטיל קו עבה של דגשיות בתחום הסקפטיציזם האינטרפרטטיבי, היינו – האם המסקנה העולה מעניין מסויים מבוססת ומאוששת דיה על מיגוון של עובדות בלתי תלויות זו בזו.

אז מה נותר לנו איפוא? לבחון את הנושא הנידון בקרב עם ישראל בעידן הקדום בכמה וכמה פרקים שיפורסמו בהמשך.

קישור לכל המאמרים באתר הידען

כבשני סיד בישראל

מאמר ממצה על כבשני הסיד באזור ראש העין מחוברת אריאל

בולענים

כיצד נוצר בולען?

דמיינו לעצמכם שאתם בונים ארמון בחול – עורמים חול לערֵמה ומהדקים אותה. לאחר שהשלמתם את בניית הארמון, אתם מתחילים לכרות בתוכו מנהרה, ומוציאים ממנו עוד ועוד חול. ככל שהמנהרה שלכם גדלה, תקרת הארמון יציבה פחות, כי אין מתחתיה מספיק חול אשר יתמוך בה. בשלב מסוים, אם תוציאו עוד חול, תקרוס התקרה, והארמון כולו יתמוטט.

הבולענים נוצרים באופן דומה: מסיבות שונות, חלל (מחסור בחומר) נוצר מתחת לפני הקרקע. לכן הקרקע במקום זה יציבה פחות ופחות, עד שלבסוף היא קורסת פנימה ונוצר בולען.

 מאמר מקיף ומרתק -  בולענים בחוף ים המלח - מלח הארץ.

כתבה שפורסמה בחדשות 2

הישרדות צמחים בחולות - הפעלה

הפעלה הבאה מבוססת על הפעלת הישרדות צמחים במדבר שמוזכרת בפוסט הבא.

מנדבים חניך שיעמוד מול הקבוצה. מסבירים שהיא כצמח נפגש בתנאים מאוד קשים כאשר כל רצונו לשרוד ולחיות בטוב במקום הנפלא הזה.
על כל קושי שמציגים מסבירים את דרך ההתמודדות תוך הלבשת החניך באביזר שייצג את אופן הישרדותו.

	הקשיים	ההתמודדות	ההפעלה
משק המים	חלחול מי הגשמים	שכבת קוטיקולה	מלבישים על החניך חולצת ניילון
חולות נודדים	כיסוי וחשיפה ושריטת העלים	איברי אגירה עבים, שורשים עמוקים	נותנים לילד להכניס חולצה לתחתונים
תנאי טמפרטורה קיצוניים	חול בהיר מגיע ל-60 מעלות	שורש עיגון	קושרים את החניך לאבן
רסס ים מלוח	פגיעה בעלים	שערות המגנות על העלה	מציירים על פנים זיפי זקן

בסוף עומד חניך מחופש. שואלים האם לדעתם הוא ישרוד ומשאירים אותו בחולות...

מידע מקיף יותר נמצא במאמר הבא של החברה להגנת הטבע על שימור חולות החוף.

מגרש המשחקים של הרומים

לא, לא כזה עם מגלשות וארגז חול. אבל ממש דומה.

אמפיתאטרון (ולא לטעות עם התאטרון שבפוסט הבא)

היפודרום -

מאמר מקיף ומרתק על מתקני השעשועים הרומיים.

מאמר מעניין על החיים של הגלדיאטורים.