טחנת הקמח - המחשה ואגדה

טחנת קמח בכוח המים (בלשון המשנה נקראות רחיים של מים) היא מתקן חקלאי שפועל בעזרת אנרגיה של מים זורמים, כאשר מטרתו העיקרית (בעת העתיקה) הייתה יצור קמח על ידי טחינה של מינים של דגניים. טחנות הקמח הראשונות בהיסטוריה אשר הונעו בכח המים (טחנות מים) נבנו באירופה לקראת סופה של המאה השנייה לפני הספירה, בתקופת יוון העתיקה. טחנות אלו עשו שימוש בגלגלי טחינה אופקיים... הרומאים שכללו את הטכנולוגיה של טחנות הקמח והפיצו אותה בכל רחבי האימפריה. (מתוך ויקיפדיה)

תחנת קמח המופעלת ע"י לחץ הידראולי

שרידי תחנות הקמח הקדומות נמצאות לרוב בצידי נחלים. 

הטכנולוגיה עובדת כך (כמו באיור):

נבנית תעלה במעלה הנחלה המזרימה מים על גדת הנחל אך שומרת על גובה יחסית קבוע, כך שהתעלה נמצאת עם התקדמותה בגובה מעל הנחל, אך שומרת על נטיה קלה הדואגת לזרימת מים בה.

בשלב מסויים נופלים המים לתוך ארובה ויוצאים בלחץ אל טורבינה - שימוש בכח המים להפקת אנרגיית סיבוב.

אל הטורבינה מחוברת אבן טחינה עליונה (באיור נקראת רכב). לאבן זו חור המאפשר זריעת גרגרי החיטה כך שיפלו בינה לאבן התחתונה (קרויה שכב) אשר אינה מסתובבת.

הגרעינים נטחנים בין הריחיים ומופק קמח.

 *הידעת? שימוש בלחץ לסיבוב טורבינה קיים עד היום ברוב תחנות הכח המודרניות, רק שאת האנרגיה אנחנו מפיקים בחומרים מתכלים ולרוב מזהמים!

מספר מסלולים בהם פוגשים בתחנות קמח הידראוליות - נחל עמוד, ציפורי, בניאס, הירקון ועוד.

אך הטכנולוגיה של טחינה (ריחיים) התחילה עוד בתקופות הפרהיסטוריות עם המצאת החקלאות (ראו פוסט על אוהלו2).

המחשה המדגימה את שלבי התפתחות אבני הריחיים עד לשיכלול התעשייתי.

ואיך אפשר לסיום ללא אגדה - בת האיכר והטוחן הזקן

ימי קורונה - החקלאים הראשונים בעולם, כאן, על גדות הכנרת - הרצאת זום אונ' בר אילן

בהמשך להרצאות הזום לימי הקורונה, ובמיוחד להרצאה על הופעת האדם הקדמון בא"י.

הרצאתו של פרופ' אהוד ויס – החקלאים הראשונים בעולם: כאן, על גדות הכנרת.

ההרצאה מתרכזת באתר מיוחד הנמצא בדרום חופי הכנרת ונקרא אוהלוII ובממצא הארכאו-בוטני שבו.
אתר מלפני כ-23,000 שנים שנחשף עם ירידת מפלס הכנרת בשנת 1989 וחשף יחידת ישוב קטנה של האדם הקדמון.
מה שמיוחד באתר זה שציפו למצוא בו בני אדם בעלי תרבות של ציידים-לקטים. אך מחקר הממצא הבוטני שנשמר באופן מופלא, nראה כי תושבי המקום כבר פיתחו טכניקות ופרקטיקה של תרבות חקלאית הבאה לידי ביטוי גם במבנה הבקתות.

שאר ההפתעות בהרצאה,
תנהו:

<

על אחד מהמצאים כתבתי בפוסט קודם, חלק מחבל בן 19,000 שנים.

ימי קורונה - הופעתו של האדם הפרהיסטורי בארץ ישראל - הרצאת זום אונ' בר אילן

בהמשך להרצאות הזום לימי הקורונה, 

אבן יד מהתרבות האשלית

הרצאתה של ד"ר נירה אלפרסון-אפיל – הופעתו של האדם הפרהיסטורי בארץ ישראל.

ההרצאה מתרכזת בשני אתרי מפתח בארץ ישראל בהם נמצא האדם הקדמון:
האתר הראשון הוא "תל עוביידה" הנמצא מדרום לכנרת, אתר מיוחד בו נמצאו הממצאים הקדומים ביותר של אדם ובראשן אבן יד. זוהי תרבותו של ההומו ארקטוס וקרויה "התרבות האשלית" המתחילה לפני 2,000,000 שנים.
 *הודעה מעיתון "דבר" על מציאת האתר בשנת 1960.

האתר השני הוא אתר "גשר בנות יעקב" שנמצא על גדת הירדן ההררי לצד הגשר לגולן. שם נמצא אתר נוסף של של ההומוארקטוס, רק הפעם מלפני כ-780,000 שנים.

תנהו:

ימי קורונה - בעקבות המונגולים בא"י - הרצאת זום אונ' בר אילן

בהמשך להרצאות הזום לימי הקורונה,

הרצאתה של ד"ר נעמה ארנון מרום על המונגולים בארץ ישראל.
מונגולים? ג'ינגיס חאן וכאלו?
כן, עלייית האימפריה המונגולית בערבות אסיה התפשטה למימדים עצומים והגיעה גם לארץ ישראל.
זה קורה עם סוף ימי הצלבנים בארץ ועליית השלטון האיובי שהמפורסם בשליטיו היה צלאח א-דין.
הישנויים הגאופוליטיים הובילו לעליית השלטון המכונה "ממלוכי" בארץ ישראל.
והכל קורה בשל הופכת המונגולים.

תנהו:

יחסי דרוזים-יהודים - מלחמת העצמאות

בבלוג מרתק, מגולל ד"ר אורי מילשטיין את השתלשלות אירועי קרב רמת יוחנן,

הקרב שנערך בין ה-12-16.4.48 הפגיש את יחידת הדרוזים מצבא ההצלה של קאווקג'י עם פרורי יחידות ההגנה ששהו בשיפולי גבעות שפרעם.

ממטרי ירי על הקיבוץ והחלקאים לצד נסיונות כיבוש הכפרים הושה וקסאייר הביא להרוגים רבים ומספר סיפורי גבורה.

בעוד ברקע תלויה שאלת יחסי הדרוזים-והיהודים, הצליחה על אף הקרבות וההרוגים משני הצדדים להירקם ברית מיוחדת שמחזיקה עד ימינו בארץ ישראל.

* חשוב לזכור שלכותב המאמר יש עמדה, מותר לבקר את פרשנויותיו, אבל העובדות מרתקות.

פרקי הבלוג:

דרוזים מובסים ברמת יוחנן (א') תחילת הידידות

דרוזים מובסים ברמת יוחנן (ב') לקראת מלחמת העצמאות

דרוזים מובסים ברמת יוחנן (ג') חדירת הגדוד הדרוזי לארץ ישראל

דרוזים מובסים ברמת יוחנן (ד') התחלת המערכה

דרוזים מובסים ברמת יוחנן (ה') בריחת לוחמים יהודים מתל שרעה

דרוזים מובסים ברמת יוחנן (ו') קרב קשה מול הדרוזים 

דרוזים מובסים ברמת יוחנן (ו') דרוזים מצילים את היהודים מתבוסה

דרוזים מובסים ברמת יוחנן (ז') ניתוח דרוזי ויהודי של המערכה

דרוזים מובסים ברמת יוחנן (ח') מגעים בין יהודים לדרוזים אחרי הקרב

דרוזים מובסים ברמת יוחנן (ט') דיין מעביר את הדרוזים הסורים לצד היהודי

מאתר ההגנה - לחץ

מפה פיזית של צפון הארץ

המפה משנת 1960 והקו הירוק בהתאם
אפשר גם לראות כבישים שלא קיימים

שמשון הגיבור

דמות מרתקת,
חציה אדם וחציה כוחות(על) אל.
סיפורו דומה מאוד להרקולס.
שמו מתקשר עם פולחן השמש.
מראשוני הנזירים בעולם.
תמימות של ילד ואכזריות שאינה דומה לגיבורינו בתנ"ך.

והפירושים.. אין סוף.

מספר אתרים עברו את תהילך הליקוט שגם אני עשיתי ולכן לא אמחזר אלא רק אפנה למקורות שונים.


ההקבלה בין סיפורי שמשון לסיפורי גויי הים האגאי - אתר מטח

שיעור בתנ"ך להרקולס - המולטי יקום של אלי אשד

חייו ומותו של שמשון הגיבור - גילי חסקין - חלק א' חלק ב'

חותם "שמשון" אשר נמצא בתל בית שמש

פסיפס המזכיר את שמשון נמצא בביה"כ בואדי חמאם הסמוך לארבל











דבש אריות של דוד גרוסמן - ספר מדהים שהורדתי כמו שוט בבאר

ולסיום סרט מדהים של נדב אמבון, מבט שונה על סיפור שמשון

ועוד סקירה נחמדה מ"עונ"ש"

המאה ה-19 בצבע

אוסף של תמונות שעובדו לצבע מציגות את ארץ ישראל בצבעים אחרים.

וכתבה עם תמונות נוספות מ-YNET

מבצר הארבל

על הביצורים של הישוב "מערת ארבל" מספר שבטיאל במאמרו המרתק "יישובי מצוקים ומערות מפלט בגליל"

" צפונה לטבריה, בראשו של   המדרון המשתפל ממרומי הר הארבל ועד לתחתית ערוץ ואדי חמאם, נחשפו על פני שטח של כ-100 דונם חורבותיו של הישוב היהודי ארבל, שבית-הכנסת הקדום שלו משקיף על נופו של השסע הגיאולוגי החוצץ בין הר ארבל להר נִיתאי. שני ההרים גם יחד עשויים להיות מזוהים עם הישוב היהודי ארבל בעקבות מציאתה של מערכת ענפה של   מערות מפלט שהיו בשימושם של נצורים יהודים בתקופה שאף קדמה למרד הגדול. העומד מול שני מצוקים נישאים אלה לא יכול שלא להבחין בעשרות מערות פעורות, והקורא אצל יוספוס על המערכה של הורדוס בארבל נגד התושבים היהודיים שבכפרים הסמוכים לכנרת, לא יכול שלא להתרשם שמדובר בישוב ארבל המוּכּר לנו כיום. יוספוס ציין, שכאשר כבש הורדוס את הגליל, הוא הצליח להכניע את הגליל כולו, חוץ מכפר ארבל, שסמוך לו יש מערות. בתיאור של יוספוס נפרשׂת הנועזוּת והמאמץ הכביר שהיה על הורדוס להשקיע בכיבושו של כפר מערות הארבל, הורדת הלוחמים בחבלים, בתוך ארגזי-עץ, מול פתחי המערות, ובמיוחד "הזמן הרב" שעבר וחלף עד שהמלך מצא את "התחבולה המחוכמה והמסוכנה הזאת, כל אלו מובנים לכל מי שבא לסקור מערות אלה ומוצא עצמו מטלטל על חבלים, על-מנת להיכנס לחלק לא מבוטל של המערות.   ...

למצב בשטח מתוסף תיאורו של יוספוס, שעד כה טרם עמדנו על משמעותו, אך כאן הוא מקבל תוקף מוחשי, בהיותו עוסק בבניית החומות במערות שבגליל התחתון, בסמוך לים גינוסר. בא תיאור בניית חומה מעל למערות ארבל, ומתיישב לו היטב עם התיאוריה של יגאל טפר ויובל שחר, שאכן מערות המצוק שבגדה הצפונית של ואדי חמאם, ממול למצוק הנקרא היום ארבל, הן מערות הר ניתאי, ובעצם אלה הן מערות הארבל הנזכרות אצל יוספוס13, שהרי המרחק בין הר ניתאי להר ארבל אינו עולה על 100 מ'. החומה, שנבנתה כדי להגן על המערות, אורכה 322 מ', והיא חוצה את הר ניתאי. לאורכה משולבים תשעה מגדלים, והמעבר אל התחום המוגן על ידם היה: מצפון – בין קו המצוק למגדל התשיעי; מדרום-מערב – בין קו המצוק לקטע החומה דרומה מהמגדל האחד. בין מגדל למגדל נבנתה החומה בגבהים שונים, כגון: גובה הדופן הצפונית, שבסיסה כבר נגע במורד הטרשי, היה 'רק' 4.5 מ', ואילו במִפנה הדרומי התרוממה החומה במעלה המדרון עד לגובה של כ-8 מ'. המִפלס העליון של החומה הוכשר לשמש כשביל שמירה ופטרוּל. עובי קירותיו הגיע ל-2.20 מ'. חומה מרשימה כזאת מחייבת הכנות מרובות, כמו: חציבת אבנים, סיתותן, התאמתן, העלאתן לגובה המצוק, שינוע חומרי בנייה, גיוס כוח-אדם – כל אלה נבעו ממחשבה ותכנון כוללני של המערכה, שאחת מהאפשרויות שלה הייתה התבצרות בתוך ישובי מפלט. חומה כזאת שסוככה עליהם שימשה להם מעין קו-הגנה ראשון. קבוצת המערות של הר ניתאי משתפלת הישֵר מעבר לחומה, ושרידיה עדיין בולטים על הר ניתאי. היא מעניקה למתבונן בה את המאפיין של ההיערכות היישובית לקראת התגוננות מפני מלחמה...."

שרידיהם של ביצורי יוסף בן מתתיהו , הולכים ונחשפים ברחבי הגליל, ומזכירים למתבונן בהם את השיר "שבחי מעוז" של נעמי שמר:

" אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות

ובנקרות צורים ובמחילות עפר

אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי

צופה בי מבקש נפשי..."

מקור - אריה בר

צפון השבר הסורי אפריקני

מקור - אריה בר

איור טבריה בתקופה הרומית

מפה גאולוגית של הגליל

היווצרות הגליל העליון והגולן - המחשה

אגן הניקוז של הכנרת

מקור - אריה בר

איור של עמק יזרעאל ורכס הכרמל

מקור - אריה בר

טבריה והגליל בתמונות מ- 1831-1910

מאגר מדהים של תמונות מטבריה העתיקה, אום ג'וני, הגליל , החולה, קבוצת כנרת ועוד ועוד.

פשוט מדהים.

יחידת נוף הגולן והגליל

מפה סכמטית של הגולן והגליל. (לחץ להגדלה על התמונה)

מקור - אריה בר