‏הצגת רשומות עם תוויות גולן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גולן. הצג את כל הרשומות

14.5.2020

טחנת הקמח - המחשה ואגדה


טחנת קמח בכוח המים (בלשון המשנה נקראות רחיים של מים) היא מתקן חקלאי שפועל בעזרת אנרגיה של מים זורמים, כאשר מטרתו העיקרית (בעת העתיקה) הייתה יצור קמח על ידי טחינה של מינים של דגניים. טחנות הקמח הראשונות בהיסטוריה אשר הונעו בכח המים (טחנות מים) נבנו באירופה לקראת סופה של המאה השנייה לפני הספירה, בתקופת יוון העתיקה. טחנות אלו עשו שימוש בגלגלי טחינה אופקיים... הרומאים שכללו את הטכנולוגיה של טחנות הקמח והפיצו אותה בכל רחבי האימפריה. (מתוך ויקיפדיה)
תחנת קמח המופעלת ע"י לחץ הידראולי
שרידי תחנות הקמח הקדומות נמצאות לרוב בצידי נחלים. 
הטכנולוגיה עובדת כך (כמו באיור):
נבנית תעלה במעלה הנחלה המזרימה מים על גדת הנחל אך שומרת על גובה יחסית קבוע, כך שהתעלה נמצאת עם התקדמותה בגובה מעל הנחל, אך שומרת על נטיה קלה הדואגת לזרימת מים בה.
בשלב מסויים נופלים המים לתוך ארובה ויוצאים בלחץ אל טורבינה - שימוש בכח המים להפקת אנרגיית סיבוב.
אל הטורבינה מחוברת אבן טחינה עליונה (באיור נקראת רכב). לאבן זו חור המאפשר זריעת גרגרי החיטה כך שיפלו בינה לאבן התחתונה (קרויה שכב) אשר אינה מסתובבת.
הגרעינים נטחנים בין הריחיים ומופק קמח.
 *הידעת? שימוש בלחץ לסיבוב טורבינה קיים עד היום ברוב תחנות הכח המודרניות, רק שאת האנרגיה אנחנו מפיקים בחומרים מתכלים ולרוב מזהמים!

מספר מסלולים בהם פוגשים בתחנות קמח הידראוליות - נחל עמוד, ציפורי, בניאס, הירקון ועוד.

אך הטכנולוגיה של טחינה (ריחיים) התחילה עוד בתקופות הפרהיסטוריות עם המצאת החקלאות (ראו פוסט על אוהלו2).

ואיך אפשר לסיום ללא אגדה - בת האיכר והטוחן הזקן




4.5.2020

ימי קורונה - הופעתו של האדם הפרהיסטורי בארץ ישראל - הרצאת זום אונ' בר אילן

אבן יד מהתרבות האשלית

הרצאתה של ד"ר נירה אלפרסון-אפיל – הופעתו של האדם הפרהיסטורי בארץ ישראל.

ההרצאה מתרכזת בשני אתרי מפתח בארץ ישראל בהם נמצא האדם הקדמון:
האתר הראשון הוא "תל עוביידה" הנמצא מדרום לכנרת, אתר מיוחד בו נמצאו הממצאים הקדומים ביותר של אדם ובראשן אבן יד. זוהי תרבותו של ההומו ארקטוס וקרויה "התרבות האשלית" המתחילה לפני 2,000,000 שנים.
 *הודעה מעיתון "דבר" על מציאת האתר בשנת 1960.

האתר השני הוא אתר "גשר בנות יעקב" שנמצא על גדת הירדן ההררי לצד הגשר לגולן. שם נמצא אתר נוסף של של ההומוארקטוס, רק הפעם מלפני כ-780,000 שנים.

תנהו:



24.4.2020

ימי קורונה - בעקבות המונגולים בא"י - הרצאת זום אונ' בר אילן


הרצאתה של ד"ר נעמה ארנון מרום על המונגולים בארץ ישראל.
מונגולים? ג'ינגיס חאן וכאלו?
כן, עלייית האימפריה המונגולית בערבות אסיה התפשטה למימדים עצומים והגיעה גם לארץ ישראל.
זה קורה עם סוף ימי הצלבנים בארץ ועליית השלטון האיובי שהמפורסם בשליטיו היה צלאח א-דין.
הישנויים הגאופוליטיים הובילו לעליית השלטון המכונה "ממלוכי" בארץ ישראל.
והכל קורה בשל הופכת המונגולים.



תנהו:

4.8.2010

השפעת מדיניות ממשלתית על הצומח - ישראל ושכנותיה

בתוך מאמרו של אבינעם דנין - הצומח בישראל ושכנותיה.

תצלומי לווין של גבולות ישראל משקפים את הבדלי תפוצת הצומח לאורך הגבולות, ההבדלים הם תוצר של מדיניות ממשלתית, אם ע"י קביעת שמורות בהם פגיעת האדם נמוכה מאשר במדינות ללא שמורות, ואם בשל רעייה צאן מסיבית ולא מבוקרת.

בתמונה - גבול הגולן עם סוריה, ניתן להשוות את הצמחיה רק במבט על קו הגבול.






שימו לב לקו הגבול עם מצריים.

אגב תופעת רעיית היתר באזורים המדבריים רק מגבירה את תופעת המידבור. חוסר בצמחים גורם להתרוממות סופות חול והסעתן לאזורים הממוזגים.
מנגד, יש הטוענים שזו הדרך להחזיר את החולות הנודדים לאזורינו שנעלמו עם השנים ואיתם הדיונות.

27.7.2010

הצתת אש ללא גפרורים


חודשי הקיץ הזה לא הייטיבו עם יערות הארץ. שריפות ענק התחוללו ברוב היערות, ושמורת גמלא נשרפה כולה וכמעט וחיסלה את מושבת הנשרים שבה.

דרכי הצתת האש הן רבות: חום שמש, שברי זכוכית, מנגלים, מצתים' טיפשותו של צה"ל ועוד. האם זה שלילי?

אז למה גפרורים?

מאמר ישן מעלון שמורת נאות קדומים מסביר על דרכים להפקת אש במדבר מצמחים ואבני צור.
יש מה ללמוד ולנסות עם חניכים.
כמובן שלא בלי הסבר חשוב הסכנות שבעניין. (ראה ערך למעלה)