מתאורם של מבקרים שונים בארץ ישראל לפני מאה ומאתיים שנה מצטיירת תמונה של יער עבות המשתרע על רמות מנשה, מאזור בת שלמה (ואדי מילק) ומזרחה דרך ואדי ערה ואחרי אום אל פחם.
תאור ויזואלי יותר אפשר לראות במפה מ1880 של ארגון ה-PEF.
שימו לב לתמונת הלווין העכשווית.
לא דובים ולא יער. (אולי קצת בשמורת הר חורשן)
ומה הקשר ל"אום אל פחם"
מאמר מטבע הדברים (גליון 20 ,1997) מתאר את תעשיית הפחם לפני מאה וחמישים שנה.
"ומשלושת עבריה, ממזרח, דרום ומקצת מן הצפון, יסובבוה יערים גדולים שבארץ ישראל. אילני סרק הנקרא רתמים ובערבית בלוט (הכוונה היא לאלוני תבור – ע.פ). ויש מקומות כיער שהולכים בתוכם כמה שעות תחת מכסה האילנית; באופל יהלוך". כך, בעברית ארכאית, כתב בשנת 1894 ו' יעקב ספיר הלוי מירושלים בעיתון "שומר ציון הנאמן", העיתון הדתי הראשון בעברית. כתבתו נועדה לשבח את אתרוני ארץ ישראל, אך באותה הזדמנות הותיר לנו תיאור מעניין ומפתיע של סביבות אום אל פחם, המרכז החשוב לגידול אתרוגים בארץ ישראל באותם ימים.
__________________________________________
אופן הפקת פחם העץ (אתר YOAVIEW)
הנה תקצירון על הפקת הפחם:
בתהליך שרפתו האיטית עובר העץ תהליך כימי המשנה את תכונותיו. בבערה נוספת יתן הפחם כמות חום ליחידת משקל - יותר מכפולה מזו של העץ המקורי.
גזירי עצים מסודרים בצורת חרוט קטום. במרכז חור אנכי – מעין ארובה. כל הערימה מכוסה בקש או נסורת ועליה שכבת חול. זהו. הגיע זמן ההצתה. דרך החלל האמצעי מדליקים את הערימה. בתחילה עולה עשן לבן ההופך אחר כך לשחור ומסתיים לאחר כשלושה ימים בעשן לבן-כחלחל. מניחים להתקרר כמה ימים – והופ לשקים, לרשתות השיווק ואליכם למנגל.
חמישה טון עץ אקליפטוס נותנים טון אחד של פחמים. בחרוב היחס מצטמצם ל- 1:4 ובאלון המשובח 1:3
תאור ויזואלי יותר אפשר לראות במפה מ1880 של ארגון ה-PEF.
 |
| לחץ להגדלה |
שימו לב לתמונת הלווין העכשווית.
 |
| לחץ להגדלה |
לא דובים ולא יער. (אולי קצת בשמורת הר חורשן)
ומה הקשר ל"אום אל פחם"
מאמר מטבע הדברים (גליון 20 ,1997) מתאר את תעשיית הפחם לפני מאה וחמישים שנה.
"ומשלושת עבריה, ממזרח, דרום ומקצת מן הצפון, יסובבוה יערים גדולים שבארץ ישראל. אילני סרק הנקרא רתמים ובערבית בלוט (הכוונה היא לאלוני תבור – ע.פ). ויש מקומות כיער שהולכים בתוכם כמה שעות תחת מכסה האילנית; באופל יהלוך". כך, בעברית ארכאית, כתב בשנת 1894 ו' יעקב ספיר הלוי מירושלים בעיתון "שומר ציון הנאמן", העיתון הדתי הראשון בעברית. כתבתו נועדה לשבח את אתרוני ארץ ישראל, אך באותה הזדמנות הותיר לנו תיאור מעניין ומפתיע של סביבות אום אל פחם, המרכז החשוב לגידול אתרוגים בארץ ישראל באותם ימים.
__________________________________________
אופן הפקת פחם העץ (אתר YOAVIEW)
הנה תקצירון על הפקת הפחם:
בתהליך שרפתו האיטית עובר העץ תהליך כימי המשנה את תכונותיו. בבערה נוספת יתן הפחם כמות חום ליחידת משקל - יותר מכפולה מזו של העץ המקורי.
גזירי עצים מסודרים בצורת חרוט קטום. במרכז חור אנכי – מעין ארובה. כל הערימה מכוסה בקש או נסורת ועליה שכבת חול. זהו. הגיע זמן ההצתה. דרך החלל האמצעי מדליקים את הערימה. בתחילה עולה עשן לבן ההופך אחר כך לשחור ומסתיים לאחר כשלושה ימים בעשן לבן-כחלחל. מניחים להתקרר כמה ימים – והופ לשקים, לרשתות השיווק ואליכם למנגל.
חמישה טון עץ אקליפטוס נותנים טון אחד של פחמים. בחרוב היחס מצטמצם ל- 1:4 ובאלון המשובח 1:3
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
השבמחק