פוסט אורח - "על דעת המקום: כִּפְלֵי שֵׁמוֹת במפת ישראל"

מתוך הבלוג הנהדר עונג שבת (עונ"ש)

מאת יהודה זיו

כתום מלחמת העצמאות, ובעקבות מבצע 'עובדה', נוספו על מדינת ישראל גם מרחבי הנגב, והם נוטלים היום כ-60% משטחה. בן-גוריון, שזה מכבר נשא בליבו את חזון הפרחת שממות הנגב, חָכַךְ אז בדעתו:במה להתחיל? בְּעִבְרוּת השמות ראה בן-גוריון הצהרת נוכחות שאין קולעת ממנה ולפיכך מיהר להקים, כבר ביולי 1949, את 'הוועדה לקביעת שמות גיאוגראפיים [עבריים] בנגב'. רק יישובים עבריים אחדים היו אז בנגב, בצפון-מערבו בלבד, ועל הוועדה הוטל לקבוע שמות עבריים לא רק ליישובים אלא לכל האתרים והעצמים הגיאוגרפיים ('ועדת שמות היישובים' הרגילה, שפעלה מאז 1925 בצד הקרןהקיימת לישראל, קראה מתוקף הגדרתה שמות ליישובים בלבד). 
במהלך כעשרה חודשים קיימה ועדה זו 29 ישיבות (שלוש מדי חודש), יצאה לסיורים בנגב (חלקם אף מוטסים) וקבעה מדרום לקו עזה – עין-גדי 561 שמות חדשים (בהם רק 24 שמות יישובים). קובץ החלטותיה של אותה 'ועדת השמות לנגב' נושא את התאריך 29 במאי 1950, מועד ישיבתה האחרונה, בה ניתנה לכולן גושפנקה רשמית. 

ההמשך בקישור:

http://onegshabbat.blogspot.co.il/2013/08/blog-post_9507.html

כתובת חדשה מחורבת קיאפה

רבות נכתב על חורבת קיאפה שעל גבול יהודה ופלשת. אתר גדול, עירוני, מתוכנן, חד שכבתי ועוד.
ויכוח רועש ניטש מאז 2009 בין שני אסכולות על זיהוי האתר כיהודי או לא, על הוחכתו את קיומה של הממלכה המאוחדת של דו ושלמה ועוד. ויכוח זה הגיע למיצוי סביב 2013 ללא מענה חד משמעי עד ש...

לאחרונה פורסם על גילויה של כתובת חדשה המזכירה אדם בשם "אישבעל". האם זהו בנו של שאול המלך? אם שר צבאו של דוד?

הפוסט הזה עוד ימשיך להתעדכן כי האש ניצתה מחדש.

סיפורים מן הנגב

מספר אגדות מתוך חוברת אריאל על הנגב

סיפורי מן הנגב - אלון גלילי
ומשל ואגדה בפי הבדואים בנגב - שון בר צבי

יחנוק המדבר ומעמדו של העבד

יחנוק-המדבר

(הלוק/דונון – Cistanche Tubulosa (Schenk) Wight)

תיאור הצמח

עשב חד-שנתי או רב-שנתי ממשפחת העלקתיים, הנטפל לשורשי צמחים. גובהו 40-80 ס"מ, והוא גדל במדבר יהודה, בדרום בקעת הירדן ובנגב. גבעולו עבה ובשרני, והוא מכוסה קשקשים אפורים. הפריחה בחודשים מרס-אפריל. פרחי הצמח חבויים בינות לקשקשים, כותרתם צהובה ולעתים עטורה בשוליה בצבע סגלגל. הפרי הוא הלקט, המכיל אלפי זרעים. מועד האיסוף: פברואר-מאי.

רפואה עממית

הבדווים היושבים בנגב נוהגים לשטוף את שורשי היחנוק הצהובים, שהוציאו מתוך האדמה, לקלות אותם על רמץ מדורה ולאכלם. הוא משמש גם ברפואה העממית - כתרופה לצהבת, לאבנים בכליות, לעצירות בדרכי השתן, לשלשול ולפצעים וחתכים בכל הגוף.

אופן השימוש

מבשלים חופן פרחי יחנוק בליטר מים, במשך רבע שעה, מסננים, ושותים כוס אחת ביום. מרתח זה מומלץ כתרופה לשלשול ולצהבת. משרה שורשים: שולפים 5 שורשי יחנוק מהקרקע, שוטפים אותם במים, שוברים אותם לקטעים קטנים ומכניסים אותם לתוך ליטר מים. משהים את השורשים במים במשך כשבוע. צבע המשרה נראה צהוב-חום. שותים 2-3 כוסות מהמשרה ביום. מומלץ לטיפול באבנים בכליות ולעצירות בדרכי השתן. אבקת שורשים בחלב: מייבשים שורשי יחנוק, כותשים אותם לאבקה ומערבבים אותה בחלב. את הדייסה המתקבלת מורחים על פצעים ועל חתכים בגוף. אפשר גם להניח אותה על תחבושת בד ולחבוש את הפצעים.

מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"

מאת: נסים קריספיל

יש המזהים את היחנוק עם ה"יונק" מנבואתו של ישעיהו:"וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו, וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה" (ישע' נג-2)

הנביא מדבר על התאדרותו של העבד (הוא עם ישראל) ממעמדו הנחות ופריצתו המפתיעה כפי שהיונק עולה במדבר.

ועוד מאמר נחמד על טפילים בעולם הצמחים של פרופ' דן יואל.

יום הכיפורים ההוא - הסרט

ועוד משהו קטן מידיעות אחרונות...

לחץ להגדלה