עזרים להתמצאות במצדה

להגדלה לחץ

בנוסף עמוד ההתמצאות מעלון רשות הטבע והגנים.

וגם מפה אילמת של פסגת המצדה.

מפה גאולוגית של הגליל

עופות המדבר

והפעם לא העופות הדורסים, אלא אלו הקטנים.

כתבה מ"טבע הדברים"

קו פרשת המים התת קרקעי של הרי יהודה

"קו פרשת המים הארצי" הוא קו פרשת המים המחלק את ארץ ישראל לאורכה, ומפריד בין מי הגשמים המתנקזים לירדן, לים המלח ולערבה במזרח, ובין אלו המתנקזים לים התיכון במערב. הקו נמתח מגבול סיני בסביבות הר רמון, לאורך שדרת ההר המרכזית - יהודה, בנימין הרי השומרון ובצפון עובר בהרי נצרת, הר מירון עד ברעם בגבול לבנון.

לעומתו קיים קו נוסף, תת קרקעי.

העזר הבא מדגים כיצד לשכבה האטומה שסוגרת את האקוויפר ההר יש קו פרשת מים אחר, מערבי יותר.

מה זה אומר?

א. יותר משקעים אשר יורדים בראש הרי יהודה מחלחלים ועוברים מזרחה למדבר יהודה.

ב. מעיינות מדבר יהודה זוכים ליותר מים ממה שגלוי לנו.

אבל למה זה ככה?

מאותה סיבה שמדבר יהודה נמצא ב"צל גשם".

הגשמים אשר יורדים בראש ההרים ובשפלה שוחקים יותר קרקע מאשר מקו הפסגה מערבה, למדבר יהודה.
האיור הבא נותן דימוי ברור יותר

העוף הדורס, ידידו הטוב של החקלאי

מיזם לאומי לשימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות זכה לסרט טבע יפיפה.


ומה הקשר של עופות דורסים ליונת השלום ?

כמה דברים שלא ידעתם על בעלי חיים - אנקדוטות

מאתר בא-במייל

חלזונות שולחים חצי אהבה בעת ההזדווגות

מסתבר שקופידון קיים לא רק אצל בני האדם, אלא גם בממלכת בעלי החיים. טקס החיזור של החלזונות, למשל, כולל אף הוא חיצים: בעת החיזור, הזכר והנקבה מקיפים זה את זו במעין ריקוד, ולאחר מכן שולחים אחד לעבר השנייה חיצים קטנים ודקיקים באורך של סנטימטר, אותם הם מייצרים באמצעות בלוטה שנמצאת מאחורי עיניהם. החילזון ששלח את החץ הראשון הופך לפחות פעיל עד שגם השני ישלח את חציו ויראה שהוא מעוניין. לפחות כאשר הדבר נוגע ללחצים רגשיים הם כן מזכירים את בני האדם...

פרות הורגות יותר בני אדם מאשר כרישים

עבור רוב האנשים, הכריש הוא אחת החיות המפחידות ביותר בטבע, בעיקר בזכות סדרת הסרטים "מלתעות" ולא בשל היכרות אישית. מעטים האנשים שנתקלו בכריש ונשארו בחיים על מנת לספר על כך.
למרבה ההפתעה, הפרה הינה קטלנית הרבה יותר עבור בני האדם. בכל שנה נהרגים 9 אנשים ברחבי ארה"ב כתוצאה ממפגש עם מכונת האכילה הקטלנית המכונה "כרישים" בעוד שיותר מ-100 אנשים נהרגים כתוצאה ממפגש עם פרות, בדרך כלל בתאונות דרכים.
אם כן, הרי לכם סיבה מוצדקת נוספת להחרים את מוצרי החלב.

צפרדעים לא מסוגלות להקיא

אצל רוב היצורים החיים קיים מנגנון רפלקס הקאה שגורם להם לפלוט דברים לא רצויים, בין אם מגועל או בשל וירוס. לרוע מזלה של הצפרדע, כאשר היא מרגישה בחילה היא איננה מקיאה את תכולת הקיבה שלה, כי אם את הקיבה עצמה!
הסרטון המצורף מומלץ לבעלי קיבה חזקה במיוחד. (בהרבה יותר מקיבתה של הצפרדע)

 

ליללה של זאב אין הד

נסו להיזכר בסרטים שראיתם, בהם הופיע זאב שמיילל מול הירח - האם היללה שלו לוותה בהד? התשובה היא לא.
הסיבה לכך שגורה באורח חייהם של הזאבים: כיוון שהזאב צד כחלק מלהקה, הוא צריך לתקשר עם חבריו ממרחק גדולים על מנת להודיע להם על מציאת טרף. על כן היללה שלו חסרת הד על מנת שלא תבלבל את האחרים בניסיונם לאתר אותו.

לחלק גדול מקופי האורנג-אוטנג יש עצמות שבורות

אנחנו רגילים לדמיין את האורנג אוטנג כקוף שמתנדנד על ענפים בקלות יחסים, אבל האמת המרה היא שהם לא כל-כך מקצועיים בכך: רוב קופי האורנג-אוטנג' חווים נפילות כואבות מגבהים שונים, דבר שמוביל לשברים בעצמות. חישוב פשוט מוביל למסקנה כי לפחות מחצית מקופי האורנג-אוטנג עוברים חלק ניכר מחייהם עם עצמות כואבות.

לנקר יש ראש רך

בהתחשב בכך שהנקר מסוגל להגיע לנקר את העץ יותר משלוש פעמים בשניה (!) הייתם מצפים שהראש שלו יהיה עשוי מחומר לא פחות חזק מברזל. למרבה ההפתעה, הנקר הוא בין הציפורים הפגיעות ביותר שקיימות, ולא מעט נקרים נפגעים בראשם לאחר פעילות ניקור אינטנסיבית. כנראה שזה צודק פואטי - עושה חור בעץ ומקבל חור בראש.

חלק מן הצדפות מחליפות את מינן

כל הצדפות נולדות במין זכר, מה שקצת מקשה עליהן להתרבות. על מנת לשמור על הפוריות של המין הזה, חלק מהצדפות פיתחו יכולת להפוך עצמן לנקבות. עם זאת עלינו לזכור, ליתר דיוק על הצדפות לזכור, שמדובר בתהליך בלתי הפיך וברגע שעושים את השינוי הזה כבר אין דרך חזרה.

פילים מייצרים הרבה ח**

בהתחשב בגודלו, זה לא יפתיע אותנו שפילים עושים הרבה צואה, אבל האם חשבתם כמה? ברור שלא. בשביל זה אנחנו פה!
במהלך יום ממוצע, פיל מבוגר מצליח להיפטר מכ-90 ק"ג (!) של צואה זה פחות או יותר המשקל של גור פילים בעת היוולדו.

אשור, יהודה ואידאולוגיה פן-ישראלית - ישראל פינקלשטיין

למי שעוד לא קרא את הספר "דוד ושלמה - בין מציאות היסטורית למיתוס" אז שיתן לעצמו כאפה מאחורי הראש.

הזכרתי ספר זה בפוסט על מחצבי שלמה.

לקראת צאת ספרו החדשה אני מביא לפניכם את הרצאתו של ישראל פינקלשטיין הנותנת טעימה מנושאי הספר.

סלע משקע ימי - איורים

ריבס - הצמח שמשקה את עצמו

ריבס המדבר. צילום: אוניברסיטת חיפה

חוקרים בחוג להוראת המדעים-ביולוגיה באוניברסיטת חיפה-אורנים הצליחו לפענח את מנגנון "ההשקיה העצמי" הייחודי של צמח "ריבס המדבר" שמאפשר לו לנצל כמות מים הגדולה פי 16 מזו הצפויה על פי כמות הגשם במדבר. ככל הידוע זה הצמח היחיד בעולם שמשקה את עצמו. (אתר הידען)

חוקרים בחוג להוראת המדעים-ביולוגיה באוניברסיטת חיפה-אורנים הצליחו לפענח את מנגנון "ההשקיה העצמי" הייחודי של צמח "ריבס המדבר" שמאפשר לו לנצל כמות מים הגדולה פי 16 מזו הצפויה על פי כמות הגשם במדבר. ככל הידוע זה הצמח היחיד בעולם שמשקה את עצמו.
ריבס המדבר גדל במדבר, בהר הנגב, באזור בעל ממוצע משקעים נמוך במיוחד (כ-75 מ"מ גשם בשנה). בניגוד למרבית מיני הצמחים במדבר, שלהם עלים קטנים המצמצמים את איבוד המים מהם, צמח זה ייחודי בכך שהעלים שלו הם גדולים מאוד וקוטר שושנת העלים שלו מגיע עד למטר אחד. כשפרופ' שמחה לב-ידון, פרופ' גידי נאמן ופרופ' גדי קציר פגשו בצמח הייחודי במסגרת סיור למדבר עם סטודנטים של החוג להוראת המדעים -ביולוגיה באוניברסיטת חיפה-אורנים, הם שמו לב שהעלים שלו אינם רק גדולים בצורה בלתי רגילה, אלה שפני השטח של העלים מכוסים בשכבת מגן חלקלקה והם חרוצים כך שהם דומים למודל טופוגרפי מוקטן של ההרים שהקיפו אותם.
לדברי החוקרים, החריצים העמוקים בעלה הגדול והרחב יוצרים "טופוגרפיה" דמוית הרים שתפקידה לנקז את מי הגשמים, בדומה לוואדיות שיוצרים ההרים האמיתיים, ולהחדירם לקרקע היישר ליד השורש העמוק של הצמח. מעטה שמנוני מכסה את העלה ומסייע גם הוא לניקוז יעיל של המים. בניגוד לשיטה ייחודית זו של "השקיה עצמית", יתר צמחי המדבר מסתפקים במי הגשם המחלחלים לקרקע בסביבתם הקרובה.
מהממצאים עולה כי תהליכי הברירה הטבעית גרמו לאבולוציה של עלי הצמח להתפתח באופן המשפר את יכולת השרידות שלו באקלים הקשה והצחיח של המדבר. תוצאות הניסויים וניתוח דגם הצמיחה של העלים הראו כי בשיטה זו מצליח "ריבס המדבר", החי במשטר של כ-75 מ"מ גשם לשנה, להנות מכמות מים כאילו הוא חי באזור ים-תיכוני עם כ- 426 מ"מ לשנה, כמות הגדולה פי 16 מעמיתיו בעלי העלים הקטנים. כשהחוקרים "השקו" את הצמח בגשם מלאכותי הם גילו כי המים זורמים מהעלים אל האזור שסביב השורש וחדרו שם לעומק של 10 ס"מ ויותר, זאת בניגוד לעומק של כסנטימטר אחד אליו חלחלו המים ברחבי המדבר באופן רגיל.
"אנחנו לא מכירים שום צמח מדברי אחר בעולם שמתנהג בצורה כזו", סיכמו החוקרים.

מנחת מטוסים בכנרת

כן,
אי שם בין 1931 ל1942 השתמשה חברת "איפרייל אירווייז" במי הכינרת כמנחת למטוסי הענק שלה.

פרטים בסרטון הבא: