על הביצורים של הישוב "מערת ארבל" מספר שבטיאל במאמרו המרתק "יישובי מצוקים ומערות מפלט בגליל"
" צפונה לטבריה, בראשו של המדרון המשתפל ממרומי הר הארבל ועד לתחתית ערוץ ואדי חמאם, נחשפו על פני שטח של כ-100 דונם חורבותיו של הישוב היהודי ארבל, שבית-הכנסת הקדום שלו משקיף על נופו של השסע הגיאולוגי החוצץ בין הר ארבל להר נִיתאי. שני ההרים גם יחד עשויים להיות מזוהים עם הישוב היהודי ארבל בעקבות מציאתה של מערכת ענפה של מערות מפלט שהיו בשימושם של נצורים יהודים בתקופה שאף קדמה למרד הגדול. העומד מול שני מצוקים נישאים אלה לא יכול שלא להבחין בעשרות מערות פעורות, והקורא אצל יוספוס על המערכה של הורדוס בארבל נגד התושבים היהודיים שבכפרים הסמוכים לכנרת, לא יכול שלא להתרשם שמדובר בישוב ארבל המוּכּר לנו כיום. יוספוס ציין, שכאשר כבש הורדוס את הגליל, הוא הצליח להכניע את הגליל כולו, חוץ מכפר ארבל, שסמוך לו יש מערות. בתיאור של יוספוס נפרשׂת הנועזוּת והמאמץ הכביר שהיה על הורדוס להשקיע בכיבושו של כפר מערות הארבל, הורדת הלוחמים בחבלים, בתוך ארגזי-עץ, מול פתחי המערות, ובמיוחד "הזמן הרב" שעבר וחלף עד שהמלך מצא את "התחבולה המחוכמה והמסוכנה הזאת, כל אלו מובנים לכל מי שבא לסקור מערות אלה ומוצא עצמו מטלטל על חבלים, על-מנת להיכנס לחלק לא מבוטל של המערות. ...
למצב בשטח מתוסף תיאורו של יוספוס, שעד כה טרם עמדנו על משמעותו, אך כאן הוא מקבל תוקף מוחשי, בהיותו עוסק בבניית החומות במערות שבגליל התחתון, בסמוך לים גינוסר. בא תיאור בניית חומה מעל למערות ארבל, ומתיישב לו היטב עם התיאוריה של יגאל טפר ויובל שחר, שאכן מערות המצוק שבגדה הצפונית של ואדי חמאם, ממול למצוק הנקרא היום ארבל, הן מערות הר ניתאי, ובעצם אלה הן מערות הארבל הנזכרות אצל יוספוס13, שהרי המרחק בין הר ניתאי להר ארבל אינו עולה על 100 מ'. החומה, שנבנתה כדי להגן על המערות, אורכה 322 מ', והיא חוצה את הר ניתאי. לאורכה משולבים תשעה מגדלים, והמעבר אל התחום המוגן על ידם היה: מצפון – בין קו המצוק למגדל התשיעי; מדרום-מערב – בין קו המצוק לקטע החומה דרומה מהמגדל האחד. בין מגדל למגדל נבנתה החומה בגבהים שונים, כגון: גובה הדופן הצפונית, שבסיסה כבר נגע במורד הטרשי, היה 'רק' 4.5 מ', ואילו במִפנה הדרומי התרוממה החומה במעלה המדרון עד לגובה של כ-8 מ'. המִפלס העליון של החומה הוכשר לשמש כשביל שמירה ופטרוּל. עובי קירותיו הגיע ל-2.20 מ'. חומה מרשימה כזאת מחייבת הכנות מרובות, כמו: חציבת אבנים, סיתותן, התאמתן, העלאתן לגובה המצוק, שינוע חומרי בנייה, גיוס כוח-אדם – כל אלה נבעו ממחשבה ותכנון כוללני של המערכה, שאחת מהאפשרויות שלה הייתה התבצרות בתוך ישובי מפלט. חומה כזאת שסוככה עליהם שימשה להם מעין קו-הגנה ראשון. קבוצת המערות של הר ניתאי משתפלת הישֵר מעבר לחומה, ושרידיה עדיין בולטים על הר ניתאי. היא מעניקה למתבונן בה את המאפיין של ההיערכות היישובית לקראת התגוננות מפני מלחמה...."
שרידיהם של ביצורי יוסף בן מתתיהו , הולכים ונחשפים ברחבי הגליל, ומזכירים למתבונן בהם את השיר "שבחי מעוז" של נעמי שמר:
" אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות
ובנקרות צורים ובמחילות עפר
אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי
צופה בי מבקש נפשי..."
 |
| מקור - אריה בר |
