לא פלשתים! גויי-הים

המקרא מכנה אותם בשם "פלשתים" אך המחקר מאגד אותם תחת הכינוי "גויי הים".

 בסביבות המאה ה12 לפני הספירה מגיעות קבוצות של מהגרים מאזור הים ההגאי (יוון והסביבה) אל חופי ארץ ישראל ומצרים.

זוהי תקופת השופטים ע"פ המקרא ואין ממלכה בארץ ישראל שעמים אלו תוקפים פוגשים.

לעומת זאת, במצרים דווקא יש ממלכה, גדולה וחזקה ובראשה רעמסס ה-3 שלא מוכן לקבל את הפליטים בחופי ממלכתו.

רעמסס ה-3 תוקף את גויי הים על סיורתיהם

את הפלישתים אנו פוגשים בסיפורי השופטים, שמואל, שאול ודוד.

שרידיהם נמצאים בערי הפלשתים: עזה, אשקלון, אשדוד, עקרו, גת וישובים נוספים שבין החוף לשיפולי הרי יהודה ושומרון.

(איור מקדש פלשתי - תל קסילה (מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב

 ? האם ככה נראה גלית 

אשור - האימפריה שהתחילה את הנפילה

עליית האימפריה האשורית במאה ה-8 לפני הספירה, עם מסע המלך תגלת פלאסר ה-3 בשנת 733 לפני הספירה, החל תהליך התדרדרות של ממלכות העבריים בארץ ישראל (יהודה וישראל).

תיגלת פלאסר ה-3 המוזכר במקרא בשם "פול" הניח את התשתית. ממשיכיו שלמאנסר ה-5 כבר פוגע בשומרון, הממלכה הגדולה והחזקה.

בעקבות מרידות מצד מלכי ישראל, מחריב סרגון ה-2 את ממלכת שומרון ומגלה את תושביה לאשור ובבל. אלו הם 10 השבטים האבודים במסורת היהודית.

ממלכת יהודה נכנעת לאשור ולמרות נסיונות מרידה חוזרים ונשנים, משלמים מלכי יהודה מסים כבדים למלכי אשור.

המלך המפורסם ביותר (ולו בזכות איזכורו הרב בספרי המקרא) הי סנחריב.

סנחריב יוצא במסע כיבושיו ה-3 לא"י כנגד מלכי ערי פלשת ויהודה. 

מלך יהודה חזקיהו (גם הוא מפורסם בזכות התנגדותו לאשור) בונה את חומת העיר הרחבה מבתי תושביה, בונה מפעלי מים לעמידה במצור וכן מארגן את הממלכה לאיסוף מיסים ביעילות. ולצד כל אלו מבצע רפורמות דתיות שמקרינות על כל סיפורי המקרא לאחור וקדימה.

אז מה השאירו לנו מלכי אשור בהיסטוריה של א"י?

- גלות 10 השבטים.

- הישרדות ממלכת יהודה.

- גדולת העיר ירושלים בזכות עמידתה במסע סנחריב.

- היעלמות העם הפלשתי מחופי הארץ.

- ביטחון מופרז בניצחיות ממלכת יהודה שהוביל למרידה בבל וחורבן בית המקדש הראשון.

אתרים בולטים בהם האשורים השאירו חותמם:

- ירושלים - החומה הרחבה וניקבת השילוח

- גזר

- שומרון

- תל חדיד

- תל עזקה

- לכיש - תבליטי ארמון סנחריב בנינווה מתארים את כיבוש העיר

לחץ לראות את לוחות מצור לכיש מנינוה

תיזה - אהרון הוא האלטר-אגו של משה ?

מערכון סיום העונה הראשונה של סדרת המופת היהודים באים הפתיע אותי מאוד.

מעבר לביצוע ולצד ההוריסטי, הכותבים הביאו פה תיזה מדעית גאונית:

האם אהרון הוא האלטר אגו של משה המנהיג?

האם אכן פעלו משה ואהרון האחד לצד השני?

האם סיפורי אהרון מאוחרים לסיפור משה ונישזרו בסיפור קדום יותר?

Fight-Club?

חיפשתי וחיפשתי בספרות חקר המקרא ולא מצאתי לכך איזכורים.

אשמח אם מישהו מהקוראים יאיר את עייני.

בינתיים, בואו נצחק קצת.

גיאולוגיה - היווצרות סלעים ותופעות ולקניות

סביבת היווצרות סלעים: מגמתיים, משקע ישבתי ומשקע ימי (מרכז מדע ים-המלח והערבה)



תופעות מגמתיות וסוגי סלעים מגמתיים

שמעון פרס - פוסט זיכרון למדריך הטיולים

* מסע ה-14 - נסיעה מסוכנת לאום רשרש 1945

מאמר מפי שמעון פרס מחוברת עידן 6

תקציר וראיון עם שמעון פרס ע"י חבורת "בטבע"












* כך נצלו חייו של שמעון פרס - כתבה מYnet על מסע הנוער העובד למצדה ב1942

"מחנה ג'. ממשיכים עם הדייק. יש שרידי מגדלים לאורכו. נראים פיתולים ... משביל הנחש מצד מזרח להר. מחנה ד', יושבים לאכול. צוק נפלא של מסדה נראה מפה. שמעון עלה מצד זה ונעלם, שמריה ושרוליק עולים אחריו.... בגובה רב נראים שמריה, שמעון ושרוליק בכיוון לירידה.......... המעפילים חוזרים. הם מצאו למעלה את שמעון במצב טרגי ביותר"








* שמעון פרס בסרטני "יומני כרמל" על מחנות הנוער העובד ופריצת שביל הנחש.


עדכונים בהמשך...

אחוזת בית, נווה צדק ומשפחת שלוש - נוסטלגיה

חוברות ישנות של החברה להגנת והטבע ומוזיאון ארץ ישראל על האתרים בנווה צדק ואחוזת בית.

מאחוזת בית לתל אביב - 25 תחנות -מוזיאון א"י.  (לחץ לפתיחה)


תקציר אתרים בנווה צדק - החברה להגנת הטבע. (לחץ לפתיחה)


חוברת בעקבות משפחת שלוש - החברה להגנת הטבע. (לחץ לפתיחה)

חוברות סיור בירושלים - החברה להגנת הטבע

חוברות סיור משנות ה-80 של החלה"ט נותנות סיכום קצר ומעניין.

• גיא בן הינום ועיר דוד
• הר הזיתים וכנסיותיו
• ויא דולורוזה והרובע הנוצרי
• סיור בימין משה
• הרובע היהודי למשכנות שאננים

פוסט אורח - "על דעת המקום: כִּפְלֵי שֵׁמוֹת במפת ישראל"

מתוך הבלוג הנהדר עונג שבת (עונ"ש)

מאת יהודה זיו

כתום מלחמת העצמאות, ובעקבות מבצע 'עובדה', נוספו על מדינת ישראל גם מרחבי הנגב, והם נוטלים היום כ-60% משטחה. בן-גוריון, שזה מכבר נשא בליבו את חזון הפרחת שממות הנגב, חָכַךְ אז בדעתו:במה להתחיל? בְּעִבְרוּת השמות ראה בן-גוריון הצהרת נוכחות שאין קולעת ממנה ולפיכך מיהר להקים, כבר ביולי 1949, את 'הוועדה לקביעת שמות גיאוגראפיים [עבריים] בנגב'. רק יישובים עבריים אחדים היו אז בנגב, בצפון-מערבו בלבד, ועל הוועדה הוטל לקבוע שמות עבריים לא רק ליישובים אלא לכל האתרים והעצמים הגיאוגרפיים ('ועדת שמות היישובים' הרגילה, שפעלה מאז 1925 בצד הקרןהקיימת לישראל, קראה מתוקף הגדרתה שמות ליישובים בלבד). 
במהלך כעשרה חודשים קיימה ועדה זו 29 ישיבות (שלוש מדי חודש), יצאה לסיורים בנגב (חלקם אף מוטסים) וקבעה מדרום לקו עזה – עין-גדי 561 שמות חדשים (בהם רק 24 שמות יישובים). קובץ החלטותיה של אותה 'ועדת השמות לנגב' נושא את התאריך 29 במאי 1950, מועד ישיבתה האחרונה, בה ניתנה לכולן גושפנקה רשמית. 

ההמשך בקישור:

http://onegshabbat.blogspot.co.il/2013/08/blog-post_9507.html

כתובת חדשה מחורבת קיאפה

רבות נכתב על חורבת קיאפה שעל גבול יהודה ופלשת. אתר גדול, עירוני, מתוכנן, חד שכבתי ועוד.
ויכוח רועש ניטש מאז 2009 בין שני אסכולות על זיהוי האתר כיהודי או לא, על הוחכתו את קיומה של הממלכה המאוחדת של דו ושלמה ועוד. ויכוח זה הגיע למיצוי סביב 2013 ללא מענה חד משמעי עד ש...

לאחרונה פורסם על גילויה של כתובת חדשה המזכירה אדם בשם "אישבעל". האם זהו בנו של שאול המלך? אם שר צבאו של דוד?

הפוסט הזה עוד ימשיך להתעדכן כי האש ניצתה מחדש.

סיפורים מן הנגב

מספר אגדות מתוך חוברת אריאל על הנגב

סיפורי מן הנגב - אלון גלילי
ומשל ואגדה בפי הבדואים בנגב - שון בר צבי