דורסי יום

כתבה מ"טבע הדברים" על דורסי יום.

מגדיר דורסי יום (לחץ להגדלה)

חלקי הגוף של דורסי היום (לחץ להגדלה)

יחידת נוף הגולן והגליל

מפה סכמטית של הגולן והגליל. (לחץ להגדלה על התמונה)

מקור - אריה בר

מחצבי הנחושת בתמנע

...שגשוג הממלכה המאוחדת לאור האיזכורים המופיעים במקרא להתכת נחושת ולייצור כלי נחושת לבית המקדש , הושקעו בין שנות השלושים של המאה העשרים לשנות החמישים בה מאמצים גדולים בחיפוש אחר שלמה ההיסטורי . ארכיאולוגים שקיבלו את התיאור המקראי כפשוטו ניסו לאתר את המקורות המדויקים של עופרת הנחושת של שלמה ואת האתרים הקשורים בתעשיית התכת הנחושת שלו . החיפוש התמקד בסביבות תמנע וראש מפרץ אילת . החקירות הראשונות בנושא זה נעשו בידי הארכיאולוג האמריקאי נלסון גליק , שניהל סקרים וחפירות רחבי היקף בעבר הירדן ובנגב . לאור העובדה שהמקרא מזכיר נמל של שלמה במקום ששמו עציון גבר בקצה הצפוני של מפרץ אילת , מיקד גליק את חיפושיו אחר מכרות הנחושת של שלמה בתמנע , כעשרים קילומטרים צפונית משם . עבודת השדה שנעשתה בתמנע ( תחילה על ידי גליק ואחר כך על ידי בנו רולנברג ) העלתה כי אכן היה זה מקור חשוב לנחושת בתקופה העתיקה . מכרות הנחושת ואתרי ההתכה של בקעת תמנע מתוארכים לזמנים שונים , מהתקופה הכלקוליתית באלף הרביעי לפסה"נ עד ראשית התקופה האסלאמית . גליק היה בטוח כי רבים מן המכרות והמתקנים הללו שייכים לימיו של שלמה ...
(דוד ושלמה)


"בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש צרי חרש נחושת, וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל מלאכה בנחושת ויבוא אל המלך שלמה ויעש את כל מלאכתו" (מל"א ז: י"ג, י"ד).

איור של מכרות הנחושת. (לחץ להגדלה)
ועוד 3 עזרים של אריה בר

איור המציע שיחזור לאורח החיים בתמנע לפני אלפי שנים.

הצתת אש ללא גפרורים

חודשי הקיץ הזה לא הייטיבו עם יערות הארץ. שריפות ענק התחוללו ברוב היערות, ושמורת גמלא נשרפה כולה וכמעט וחיסלה את מושבת הנשרים שבה.

דרכי הצתת האש הן רבות: חום שמש, שברי זכוכית, מנגלים, מצתים' טיפשותו של צה"ל ועוד. האם זה שלילי?

אז למה גפרורים?

מאמר ישן מעלון שמורת נאות קדומים מסביר על דרכים להפקת אש במדבר מצמחים ואבני צור.
יש מה ללמוד ולנסות עם חניכים.
כמובן שלא בלי הסבר חשוב הסכנות שבעניין. (ראה ערך למעלה)

הכנת חוטים מצמחים

שריד חבל מאתר אוהלו 2

המקום הקדום בעולם בו נמצאו שרידים לשזירת חוטים מצמחים הוא גדות הכינרת, ליד אוהלו, באתר פריהיסטורי מלפני 20,000-19,000 שנים. החוקרים (נאדל ועמיתיו 1) שיערו שהקדמונים יצרו בעזרתם רשתות לדייג בכנרת. עם זכות הראשונים העומדת לתושבי הארץ – בואו ונפנה להכנת החבלים. (אתר צמחיית ישראל ברשת)

מצגת קצרה המסכמת את הנושא מאתר צמחיית ישראל ברשת.

רצף מאמרים מפורט ומעניין מפרק א' של "בעקבות הצמחים": (רעיונות להפעלות)

• פרק א' חלק 1, 1 ביולי 2007: הכנת חוטים וחבלים מתמרים.
• פרק א' חלק 2, 15 ביולי 2007: הכנת חוטים וחבלים מוושינגטוניה ומאגבה.
• פרק א' חלק 3, 1 באוגוסט 2007: הכנת חוטים וחבלים מפורמיון ומסוף.
• פרק א' חלק 4, 15 באוגוסט 2007: הכנת חוטים וחבלים מגומא ומאגמון.
• פרק א' חלק 5, 1 בספטמבר 2007: הכנת חוטים וחבלים ממתנן שעיר.
• פרק א' חלק 6, 15 בספטמבר 2007: הכנת חוטים וחבלים מקרקש צהוב ומקליפות אחרות.

משענת הקנה, מחצלות, סלים ובתים - צמחיית ישראל ברשת

מאמר מעניין מאתר צמחיית ישראל ברשת של פרופ' אבינועם דנין

אצטט אותו כאן (האיורים באתר המקורי):

כאשר סנחריב מלך אשור מזעיק את שר צבאו רבשקה מלכיש אל ירושלים פונה רַב שָׁקֵה אל המלך חזקיה ואל בני ירושלים וגוער בהם על כי מרדו בו ובטחו בהישענם על מצרים היא "מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ" (ישעיהו ל"ו, ו). רַב שָׁקֵה אינו זקוק להיעזר בבוטנאים – כל אדם בקהל שומעיו יודע מהו "קנה" ומהו "קנה רצוץ". קשה להניח שכיום היו בני ירושלים או כל עיר אחרת בארץ מבינים את דבריו. אפילו משוררים רבים של תקופתנו (ומפאת כבודם לא אזכירם) אינם יודעים להבדיל בין קנה לסוף, משבשים את השימוש בשם הצמח כבר עשרות שנים, ואפילו מחזיקים באבסורד "קנה-סוף". הם עשו זאת כנראה למען הנוחות בבניית המשפט או החרוז. יש בארץ מספר מינים של צמחים בעלי קנה חלול שאף נזכר בשמם. 

אלה הם קנה מצוי, קנה קוצני, עבקנה שכיח, עבקנה נדיר, קנה-סוכר מצרי, קנה-סוכר גבוה וקנה-סוכר זקוף. כמי שנעזר לעתים במקל הליכה, תהא נא עדותי נאמנה עליכם כי רק אחד משבעת ה"קנים" שנזכרו כאן עשוי לשמש כ"משענת" – כלומר להוות מקור ל"מקל הליכה". צמח זה הוא עבקנה שכיח (איורים 2.1.1-2.1.3) אשר מצטיין בקני שורש עבים. קנה-שורש הוא גבעול תת-קרקעי, אופקי לעתים קרובות, ממנו יוצאים גבעולים אנכיים. בעבקנה שכיח מאפשר חוזקם להישען על הידית (קנה השורש) ועל הקנה (איור 2.1.4). להכנת מקל ההליכה המודגם באיור 2.1.4, הסבא של נכדי עקר צמח על קנה השורש שלו והוריד את השורשים הדוקרים את יד הנשען על מקל ההליכה החדש. מבנה פיסיקלי בעל כושר נשיאה גבוה של צינור חלול מצוי גם בצמחי החיזרן המוכר יותר בשם במבוק (BAMBOO). אלה משמשים בארצות טרופיות ובמיוחד במזרח אסיה לבניית פיגומים ובתים ולעשרות שימושים נוספים.

אף שמבנה שאר ששת מיני ה"קנה" דומה מבחינה בוטנית, הקנה שלהם אינו קשיח וקנה השורש שלהם אינו מתאים לכף היד כמו זה של עבקנה שכיח. סביר ביותר שהוא אשר שימש ל"משענת הקנה". ומה עניין ה"רצוץ" שבדברי רבשקה? הקנה עגול-החתך יכול לשמש אלא למטרות מוגבלות. לעבקנה יש שימושים רבים ומגוונים בתחום הכנת מחצלות וסלים. האדם היושב ליד עין פידאן שממזרח לשכם (איור 2.2.1) וקולע סל, עושה זאת מפיסות אורך שטוחות של עבקנה שכיח. להכנתן הוא דורך על הקנים ורוצץ אותם (איור 2.2.2). בעוד רצועות האורך לחות וכפיפות, הוא מכופף אותן וקולע בדרכו המיומנת והסל מוכן (איור 2.2.3). המחצלת המובאת באיורים 2.2.4, 2.2.5 ו- 2.2.6 הוכנה לפני כ-5000 שנה מקנים ביריחו. בשולי המחצלת מצוי חבל שהקדמונים הכינו מגבעולי דורת ארם-צובא (Shimony 1998). [דבר אלי_בפרחים

2 המחצלת התגלתה ב"מערת הלוחם" שליד יריחו בה נקבר מנהיג קדום] (Schick 1998).

רציצת הקנים אינה פרקטיקה ים-תיכונית בלעדית, ויש הקבלה יפה בין הכנת משטח של הצמח על ידי שבירת הקנה להליך של הכנת הקנים של החיזרן (במבוק) לחלקם בבניין בית בניקרגואה. כשביקרתי באזור ב-1977 ליוויתי במהלך יומיים את תהליך בניית הבית של חואן אובנדו ביער הגשם של החוף האטלנטי. הוא יצר שלד לבית מענפים שכרת וייבש. את הגג יצר מעלי צמחים שונים ממשפחת הדקליים שהונחו רועפים אחד על השני (איורים 2.2.7-2.2.9) ונקשרו אל השלד בעזרת חלקים מהעלים. את הקירות יצר חואן מבמבוק רצוץ. הוא כרת קנים של במבוק באחד הנחלים שבאזור, העביר אותם כרפסודות בנהר (איור 2.2.10) והניחם להתייבש (איור 2.2.11). את הענפים העבים והקשיחים של הבמבוק לא ניתן לרצוץ בדריכה כמו את העבקנה. הוא סדק את הקנה העבה וגם שבר את המחיצות במפרקי הענפים בעזרת גרזן (איור 2.2.12), וכך יצר משטח ארוך (איור 2.2.13). לאחר מכן הצמיד את משטחי הבמבוק לשלד הבית בעזרת מסמרים ארוכים וכך היו לו גם קירות. התפעמתי מצפייה בחלקת במבוק בתחנת נסיונות מקומית (איור 2.2.14) וחשבתי על בתי הבמבוק של מזרח אסיה.

ועוד מאמר על מיני הקנה בישראל. המשך המאמר.

מגדיר צמחי ישראל ברשת - פרופ' אבינעם דנין

אחד האתרים המדהים ביותר שמצאתי על צמחים.

האתר הקודם הוחלף והום הוא נראה טוב ומתחדש תדיר

באתר מגדיר מקצועי (לא למתלמדים).

מצגות - ישנות אבל מקיפות ומעשירות.

מאמרים מכתבי עת ישנים, מה שרק הופך אותם למעניינים יותר.

ספרים,

קרוס בוטני בוידאו ע"פ אזורים,

ופורום פעיל (הדבר החדש היחיד באתר).

במשך הזמן הביא כתבות שונות או מצגות מהאתר שתפסו את ענייני.

ארץ הנבטים - ראיון עם אבהם נגב

אברהם נגב, הנבטי האחרון- תרצה יובל: "ארץ" 1993

מה בין סיתוונית לכרכום

סיכום קצר.

נהר מערכת בשיווי משקל דינמי

כל הנחלים זורמים לים...
אבל מה הדרך שלהם ? (חוץ מהכיוון למטה)

הידעת : נחל לא יזרום בקו ישר מרחק הגדול פי 10 מרוחבו ! ???

על פיתולי נחלים, ונהר הירדן התחתון.