איך עושה פרה? - קולות של בע"ח ושם הקריאה

סקירה יפה שנשלחה אליי במייל..

מהם שמות קריאת החיות ואיזה צליל הן עושות.

המקור הוא מהעמוד הבא.

על הדרך אוסיף סקירה של שמות מגורי בע"ח.

הצעה להפעלה:
ראשית בכל הסבר על בע"ח ניתן להשתמש בקולות שבאתר.
ניתן לקיים תחרות קולות לפני ולראות אח"כ מי היה הכי קרוב.
ניתן להשב את תשומת לב החניכים לכך ששם החיה לפעמים אף קשור לצליל שהיא מוציאה.
אפשר להשמיע את הצליל ולתת לחניכים לזהות את החיה.

ועוד הרבה הרבה שתוכלו להוסיף בעצמכם בתגובות.

איך מספרים אגדה

אז קודם כל זה לא יהיה מדריך מקיף ומכשיר...

את יהודה בלו הזכרתי בפוסט קודם, והנה שוב הוא מושך את תשומת ליבי.
אגדתו של הומרוס על מלחמת הצפרדעים בעכברים מעלה מחשבה על מה ניתן להפיק מאגדה. מוסר ההשכל לא תמיד כלכך גלוי.

ועל הדרך אגדה נוספת, מתאים לספר ליד מלכודת נמרים.

פראים

מאמרו של גיורא אילני "כיצד מאבדים הפראים את זנבם" שפורסם ב"סלעית" ב-1975 נותן מבט מדהים על אורח חייהם של הפראים. המאמר פורסם גם בספר זיכרונותיו "מעלה נמר".

מבין הפרסתנים דמויי הסוס בארץ ישראל נמצאו עדויות לשני מינים, הערוד והפרא. אלו חמורי בר אשר מאחד מהם, הערוד הצליחו לביית לפני כ-5,000 שנה את חמור הבית המוכר לנו.
אך לעומת הערוד, את הפרא לא הצליחו לביית. מכאן שמו ושם כל ילד פרא שאמא לא מצליחה לביית.
מקור הערוד הוא במזרח אסיה, לצד הזברה המוכרת שבמרכזה. הפרא מקורו במרכז אסיה, איראן, קזחסטן.
שני מינים אלו נפגשו בנגב ארץ ישראל וחיו בין הרי הנגב והערבה עד לפני כמאה שנים.

אחרון הפראים ניצוד באזור סוריה בשנות השלושים של המאה הקודמת. הפראים הנותרים היו בערבות איראן וקזחסטן.

בביקוריו של גיורא אילני באיראן בסוף שנות השישים חזה בפראים החיים בטבע הפתוח. ובדרכי לכידתם (סיפור מדהים בפני עצמו).
בשנת 1968 הובאו 5 פראים בין החיות הראשונות לחי-בר יוטבתה על להשריש גרעין לעדר ארץ ישראלי. בשנת 1983 כבר מנה העדר 52 פרטים, חלקם הועברו למכתש רמון לחיות ללא גדרות.

סיפור החיזור של הפראים אלים מאוד. בד"כ ישנו זכר אלפא אחד בעדר עם הנקבות והעיירים, שאר הזכרים מקיימים עדר מקביל ומנסים מדי פעם לכבוש את עמדת ה"אלפא". הזכר מגרש את הנקבה הנבחרת מן העדר בנשיכות קלות, לאחר שבודדה הוא נושך אותה בישבנה קשות בעוד היא בועטת בו ברגליה האחוריות. בסוף משחק החיזור הם מזדווגים. לבסוף חוזרת הנקבה לחברותיה פצועה ומדממת.

ומה העניין עם הזנבות? תקראו בספרו של גיורא אילני

סרטון על החי בשמורת החולה

דקלי הדום - דום מצרי

דקל ה"דום" הוא אחד המוזרים אבל המרשימים, זאת בשל גזעו המתפצל לשניים מספר מטרים מעל הקרקע ולפעמים ממשיך להתפצל שוב.
זהו עץ טרופי סודני אשר גבול תפוצתו הצפוני הוא במלחת עברונה שבערבה. הוא מצוי לרוב לאורך גדות הנילוס ובבריכות נחלים.
זהו אחד האתרים היפים בדרך לאילת.
העץ מנצל את מי התהום המתוקים אשר מתחת למלחה. ריכוז העצים הוא במקום בו מי התהום עולים לעומק של 15-25 מטר.
 אך כיצד הגיעו לכאן?
יתכן שהדבר קרה בתקופת הפליסטוקן בה חוף ים סוף הגיע לאזור עברונה. פירות הדום שצפו על הים מאזור סודן מצאו את מקומם ונבטו עם הזמן.
נביטת הפירות דורשת כמות משקעים רבה ויתכן שפירות אלו נבטו בתקופה כזו. היום הפירות אינם נובטים והתרבות העץ היא רק ע"י הוצאת חוטרים -הסתעפות צמח האם.

יש שטוענים שטעם הפרי מתוק וחלומי, רק שהעץ מוגן ואין לנו יכולת לטעום.

מערכת הפצת זרעים - ריסן נאכל

לריסן נאכל יש אחד המנגנונים המורכבים והמעניינים שהכרתי להפצת זרעים.
בתור צמח מדברי הגדל במדבר קיצוני הוא חייב להפיץ את זרעיו רק בתנאים שיבטיחו את נביטתם ולכן יצר צמח מופלא זה מנגנון של 6 שלבים להבטחת הפצת הזרעים.
על המנגנון בצמח זה ובאחרים במאמר הבא.








ועכשיו ההפעלה:
חושפים בפני החניכים את הצמח, מיקום הזרע ותהליך ההפצה.
לאחר הוצאת הזרע וגירוד קודקודו, מכניסים את הזרע מתחת ללשון ומחכים.
שלב ה"פיצוץ" קרב, בשלב זה מעיף הזרע את שני זרעיו למרחק מטרים, אך שהוא מתחת ללשון זה מרגיש כמו סוכרית קופצות.

ניסוי עם הריסן - אבינעם דנין כתב הצעה לניסוי עם הריסן כבר בשנת 1971 במאמר - ריסן נאכל-צמח מעולה להוראה
פרופ' דנין מתקן  שבארץ אין ריסן נאכל אל רק "ריסן צר-עלים/דק ולכן טעה בהדגרותו במאמר מ71'.

וואסם - סמל בדואי שבטי

במהלך סיור בנחל רודד הסב את תשומת ליבי המדריך לסימנים פשוטים על הסלע.
זהו "וואסם" סמל של אחד השבטים המסומן על הסלע ומעיד על שליטה של השבט בשטח.

קצת כמו שתינה של כלב/אריה.

הר סדום - הר של מלח

השמש, יצא על-הארץ; ולוט, בא צוערה.  ויהוה, המטיר על-סדום ועל-עמורה--גופרית ואש:  מאת יהוה, מן-השמיים. ויהפוך את-הערים האל, ואת כל-הכיכר, ואת כל-יושבי הערים, וצמח האדמה.   ותבט אשתו, מאחריו; ותהי, נציב מלח.

הר סדום הוא הר מלח בשוליו המערביים של ים המלח, אין דומה לו בסביבה, אבל יש דומים לו בעולם.
ברגעים אלו ממש ההר, גובהה. מרגישים?
וגם מתרחב.

עד מתי?

שלא יטעה אתכם, הקסם הוא בפנים

במאמר - "מה ראתה אשת לוט? - עליית מחדר המלח של הר סדום בשני מליון השנים האחרונות"

אגם הלשון - מאמר מאת יובל בר-טוב

קישור למאמר של יובל ברטוב

בנוסף מומלץ לחזור לפוסטים הקודמים:
מפלסו של ים המלח
עזר אגן הניקוז של אגם הלשון
עזר אגם הלשון
המאמר - "ים המלח- הנביעה הגדולה בעולם"

עזרים להתמצאות במצדה

להגדלה לחץ

בנוסף עמוד ההתמצאות מעלון רשות הטבע והגנים.

וגם מפה אילמת של פסגת המצדה.