26.12.2012
31.10.2012
בולענים
כיצד
נוצר בולען?
דמיינו
לעצמכם שאתם בונים ארמון בחול – עורמים חול לערֵמה ומהדקים אותה. לאחר שהשלמתם את
בניית הארמון, אתם מתחילים לכרות בתוכו מנהרה, ומוציאים ממנו עוד ועוד חול. ככל
שהמנהרה שלכם גדלה, תקרת הארמון יציבה פחות, כי אין מתחתיה מספיק חול אשר יתמוך בה.
בשלב מסוים, אם תוציאו עוד חול, תקרוס התקרה, והארמון כולו יתמוטט.
הבולענים נוצרים באופן דומה: מסיבות שונות, חלל (מחסור בחומר) נוצר מתחת לפני הקרקע. לכן הקרקע במקום זה יציבה פחות ופחות, עד שלבסוף היא קורסת פנימה ונוצר בולען.
מאמר מקיף ומרתק - בולענים בחוף ים המלח - מלח הארץ.
כתבה שפורסמה בחדשות 2
29.10.2012
מינים פולשים בישראל - צמחים
בפעם הראשונה שראיתי חבורה של 4 בנים מנסים לעקור צמח בגובה 2 מטר בחולות חוף ינאי לא הבנתי את הסיטואציה.

הארבעת הבנים לא הצליחו להוציא את הצמח אבל הם כן הוציאו את זעמם על הצמחים הקטנים שבסביבה. משיחה איתם הבנתי שהם מדריכי החלה"ט במבצע תלישת מינים פולשים.
עניין מורכב ומעלה את השאלות החשובות של מעורבות האדם על הסביבה מול אי התערבות.
מאז קראתי וחקרתי את נושא המינים הפולשים בישראל.
אז גם כמובן חומרים למדריך
מדריך כיס לזיהוי צמחים פולשים בשטחים טבעיים - החלה"ט
ספר - הצמחים הפולשים בישראל - רשות הטבע והגנים לאומיים
הארבעת הבנים לא הצליחו להוציא את הצמח אבל הם כן הוציאו את זעמם על הצמחים הקטנים שבסביבה. משיחה איתם הבנתי שהם מדריכי החלה"ט במבצע תלישת מינים פולשים.
עניין מורכב ומעלה את השאלות החשובות של מעורבות האדם על הסביבה מול אי התערבות.
מאז קראתי וחקרתי את נושא המינים הפולשים בישראל.
החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים מבקשים את עזרת מדריכי הטיולים והטיילים העצמאיים לחנך ולעזור בעקירת צמחים פולשים בשטחים הפתוחים בארץ.
אז גם כמובן חומרים למדריך
מדריך כיס לזיהוי צמחים פולשים בשטחים טבעיים - החלה"ט
ספר - הצמחים הפולשים בישראל - רשות הטבע והגנים לאומיים
19.10.2012
18.10.2012
הישרדות צמחים בחולות - הפעלה
הפעלה הבאה מבוססת על הפעלת הישרדות צמחים במדבר שמוזכרת בפוסט הבא.
מנדבים חניך שיעמוד מול הקבוצה. מסבירים שהיא כצמח נפגש בתנאים מאוד קשים כאשר כל רצונו לשרוד ולחיות בטוב במקום הנפלא הזה.
על כל קושי שמציגים מסבירים את דרך ההתמודדות תוך הלבשת החניך באביזר שייצג את אופן הישרדותו.
מנדבים חניך שיעמוד מול הקבוצה. מסבירים שהיא כצמח נפגש בתנאים מאוד קשים כאשר כל רצונו לשרוד ולחיות בטוב במקום הנפלא הזה.
על כל קושי שמציגים מסבירים את דרך ההתמודדות תוך הלבשת החניך באביזר שייצג את אופן הישרדותו.
הקשיים
|
ההתמודדות
|
ההפעלה
|
|
משק המים
|
חלחול מי הגשמים
|
שכבת קוטיקולה
|
מלבישים על החניך חולצת ניילון
|
חולות נודדים
|
כיסוי וחשיפה ושריטת העלים
|
איברי אגירה עבים, שורשים עמוקים
|
נותנים לילד להכניס חולצה לתחתונים
|
תנאי טמפרטורה קיצוניים
|
חול בהיר מגיע ל-60 מעלות
|
שורש עיגון
|
קושרים את החניך לאבן
|
רסס ים מלוח
|
פגיעה בעלים
|
שערות המגנות על העלה
|
מציירים על פנים זיפי זקן
|
בסוף עומד חניך מחופש. שואלים האם לדעתם הוא ישרוד ומשאירים אותו בחולות...
מידע מקיף יותר נמצא במאמר הבא של החברה להגנת הטבע על שימור חולות החוף.
14.10.2012
אגדה חדשה על הקטלב
הרבה אנשים משתמשים בבלוג הזה ולמטרות שונות.
אבל מעטים פותחים את העיניים ורואים שזהו בלוג שיתופי.
כל אחד יכול להוסיף לו חומרים, תמונות, המלצות, עזרים, המחשות, סיפורים ואגדות...
אני רוצה להתחיל בתודה, בשם כולכם, לשי עבדת - משוררת ומספרת.
וזו חשיפת בכורה. מעשה שהיה כך היה:
בשבט האברשים יש 100 משפחות
שונות... השבט כולו מלא באנשים אדישים וקרים שבוחרים תמיד להסתובב באזורים קרירים,
אפילו קרים, וכמו אישיותם החמוצה הם הולכים רק על קרקע חומצית. אבל בין כל אלה הייתה משפחה אחת שונה, משפחה מיוחדת,
אופטימית יותר, חמה, אוהבת. משפחת קטלב. המשפחה החליטה לנדוד הרחק מהשבט, לחפש לעצמה
מקום חמים יותר לחיות בו. וכך משפחה בת 14-18 (?) נפשות יצאה לה לנדודים בתקווה למצוא
מקום אשר יתאים להם יותר! בדרכם פגשו משפחה אחרת שמטיילת. שאלו אותם- איפה זורחת השמש?
היכן כדאי לגור? ענה הילד הצעיר:
"לכו לאיים הקנאריים, השמש זורחת שם כל הזמן! יפה שם ויש מלא חופים ותיירים וגלידות".
ענה האבא: "לכו למערב צפון אמריקה, שם המודרניות מתחילה, אמריקה היא ארץ האפשרויות
הבלתי נגמרות". משפחת קטלב התלהבה, אח אחד צעק שהוא רוצה לאיים, אח אחר צעק שהוא
רוצה לאמריקה ובאמצע כל ההתלהבות, התקדם הסבא אל עבר המשפחה ואמר להם בקול שקט:
"אני מציע לכם ללכת לישראל, היא אמנם קטנה אבל יש לה נשמה שאין בשום מקום בעולם,
משמעות היסטורית עוצרת נשימה" הקטלבים הנהנו אל עבר הזקן במבוכה ומיד המשיכו בויכוח
המתלהב על צפון אמריקה והאיים הקנאריים. רק קטלב אחד, נמוך, בגובה 6 מטר, הרהר בדבריו
של הזקן. "מקום עם נשמה, משמעות היסטורית" חשב. הוא הרגיש איך ליבו פועם
בחוזקה, אדרנלין זרם לו בכל הגוף, שערותיו סמרו ולבסוף- הוא אמר בקול רעם: אני הולך
לארץ ישראל!!! משפחתו הייתה המומה, ניסו לשכנע אותו לבוא איתם ביחד אל החופש האקזוטי.
אבל את הקטלב המצוי לא עניין כלום. הוא היה נחוש בדעתו. הזקן שמח מאוד שהעץ היפהפה
התגלה כפטריוט, ניגש אליו ואמר לו: "אני מבטיח לך, שגם אם הדרך לבדך תהיה קשה,
ותהיה מאוד מאוד צמא, כאשר תכה שורשיך באדמת ישראל, ישפכו עליך
מליון כדים של מים וליבך יתרחב מאושר".
אבל מעטים פותחים את העיניים ורואים שזהו בלוג שיתופי.
כל אחד יכול להוסיף לו חומרים, תמונות, המלצות, עזרים, המחשות, סיפורים ואגדות...
אני רוצה להתחיל בתודה, בשם כולכם, לשי עבדת - משוררת ומספרת.
וזו חשיפת בכורה. מעשה שהיה כך היה:
זכר הקטלב המצוי את עצת
הזקן, נפרד ממשפחתו והחל ללכת. הדרך אכן הייתה ארוכה, הוא כמעט מת מצמא, והבדידות הייתה
קשה מנשוא. מתוך כל 18-14 בני משפחתו הוא היחידי שהחליט לנטוע שורשיו בישראל. אבל הקטלב
המצוי לא שכח את מה שהזקן אמר לו והיה אופטימי. ובאמת, כאשר הגיע סוף סוף לאדמת הקודש,
הכה שורשיו... ליבו התרחב, עד שגזעו נהיה אדום כולו!!!!!!!!!!!!! ומליון כדים של מים
טהורים נשפכו עליו. ומאז ועד היום תלויים כדים יפים על העץ, והוא כולו אדום. הוא מרחיב
את ליבנו בצלו הרחב וביופיו המרשים כי ישראל הרחיבה את ליבו. :)
שי, כן ירבו ממך וכמותך.
15.8.2012
תאטרון בעת העתיקה
סיכום מרתק ופשוט על ההיסטוריה של התאטרון העתיק.
הפעלת הידעת !
·
השם תאטרון בה מהמילה
היוונית: TEAOMI ,שפירושה "מקום בו
רואים".
·
התאטרון במקום היה
במה קטנה באגורה – השוק העירוני.
·
בתחילה קיימו בתאטרון
פולחן המוני לאל דיוניסוס.
·
לפני שבנו במה השחקים
הציגו כשהם עומדים על עקבים גבוהים.
מגרש המשחקים של הרומים
לא, לא כזה עם מגלשות וארגז חול. אבל ממש דומה.
אמפיתאטרון (ולא לטעות עם התאטרון שבפוסט הבא)
היפודרום -
מאמר מקיף ומרתק על מתקני השעשועים הרומיים.
אמפיתאטרון (ולא לטעות עם התאטרון שבפוסט הבא)
מאמר מקיף ומרתק על מתקני השעשועים הרומיים.
7.8.2012
מפת חלוקת שבטי ישראל
![]() |
| לחץ להגדלה |
פוסט נוסף המעלה שאלות וביקורת על המתואר במקרא ביחס לחלוקת הנחלות.
מאמר מעניין בפוסט הקודם ובו תאוריה על מוצא השבטים ומיקומם בשטחי הארץ.
4.8.2012
אגן הניקוז של נחל פארן
מאת האוניברסיטה העברית | באוגוסט 2009 |
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי צורות הנוף בנגב השתמרו 1.8 מיליון שנים והיו לעתיקות בעולם
שינוי מתמיד בפני השטח מתרחש עקב חשיפה לתנועות של מים ואוויר, תהליכי קפיאה והפשרה כמו גם שינויים בטווח הארוך הנגרמים על ידי פעילות וולקנית ותנועת הלוחות (פעילות טקטונית). השינוי המתמיד של פני כדור הארץ מתרחש במהירות רבה יותר בהרים ובאִטיות רבה יותר במדבריות, במיוחד באלו שרמת הפעילות הטקטונית בהן כמעט לא קיימת.
מחקר – בראשותם של ד"ר ארי מטמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית וד"ר רבקה עמית מהמכון הגיאולוגי הישראלי – שנעשה במישורי פארן שבמרכז הנגב מצא כי אזור נרחב השתמר כמות שהוא זה 1.8 מיליון שנים. המשמעות היא כי פני השטח כיום הם אותם פני השטח שעליהם הלכו התושבים הקדמונים של האיזור. המחקר נעשה במסגרת עבודת מוסמך של אורי שמחאי מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית.
ריצוף מדברי הוא מארג של חלוקי אבן טבעיים המשולבים בצפיפות ומכסים פני שטח נרחבים באזורים מדבריים. החוקרים תיארכו את גיל הריצוף המדברי במישורי פארן על ידי מדידת ריכוז של איזוטופים נדירים הנוצרים מאינטראקציה בין קרינה קוסמית לפני השטח. אחד האיזוטופים 10Be נוצר רק בשכבה העליונה של פני השטח וממדידת ריכוזו אפשר להסיק על זמן החשיפה של פני השטח לשמים.
"השטח שתיארכנו מייצג קרוב לוודאי שטחים נרחבים של מדבריות ערב וסהרה", אמר ד"ר ארי מטמון. "אנו מקווים שנוכל לאסוף דוגמאות מאזורים אחרים בסהרה ולהסיק מסקנות בקנה מידה גלובלי בנוגע למשטחים עתיקים אלה", הוסיף.
תיארוך הריצוף המדברי במישורי פארן מראה כי חלקים נרחבים מהנוף לא התבלו כמעט שני מיליון שנים. חלקי נוף אלו הם מצורות הנוף העתיקות ביותר שתוארכו על פני כדור הארץ.
לדברי ד"ר מטמון, "אמנם זמני חשיפה ארוכים יותר נמדדו על דוגמאות בודדות במקומות אחרים בעולם אך אין בהן להעיד על גיל הנוף שבתוכו הן נמצאות. לעומתן הדוגמאות ממישור פארן מעידות על גיל כלל הנוף שסביבן. מאחר שקיים מתאם הדוק בין גיל הריצוף המדברי לגיל השטח, הרי שתיארכנו את גיל השטח, ולא בחרנו את האבנים יוצאות הדופן הפזורות על פני השטח".
"התוצאות מראות כי באזורים שטוחים וצחיחים היכן שרמת הפעילות הטקטונית נמוכה יותר והסלעים עמידים לבליה, פני השטח יכולים להשתמר מיליוני שנים. זו השערה שלא היינו בטוחים לגביה עד כה", סיכם ד"ר מטמון.
המחקר התפרסם במהדורה האחרונה של העיתון Geological Society of America Bulletin.
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי צורות הנוף בנגב השתמרו 1.8 מיליון שנים והיו לעתיקות בעולם
שינוי מתמיד בפני השטח מתרחש עקב חשיפה לתנועות של מים ואוויר, תהליכי קפיאה והפשרה כמו גם שינויים בטווח הארוך הנגרמים על ידי פעילות וולקנית ותנועת הלוחות (פעילות טקטונית). השינוי המתמיד של פני כדור הארץ מתרחש במהירות רבה יותר בהרים ובאִטיות רבה יותר במדבריות, במיוחד באלו שרמת הפעילות הטקטונית בהן כמעט לא קיימת.
מחקר – בראשותם של ד"ר ארי מטמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית וד"ר רבקה עמית מהמכון הגיאולוגי הישראלי – שנעשה במישורי פארן שבמרכז הנגב מצא כי אזור נרחב השתמר כמות שהוא זה 1.8 מיליון שנים. המשמעות היא כי פני השטח כיום הם אותם פני השטח שעליהם הלכו התושבים הקדמונים של האיזור. המחקר נעשה במסגרת עבודת מוסמך של אורי שמחאי מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית.
ריצוף מדברי הוא מארג של חלוקי אבן טבעיים המשולבים בצפיפות ומכסים פני שטח נרחבים באזורים מדבריים. החוקרים תיארכו את גיל הריצוף המדברי במישורי פארן על ידי מדידת ריכוז של איזוטופים נדירים הנוצרים מאינטראקציה בין קרינה קוסמית לפני השטח. אחד האיזוטופים 10Be נוצר רק בשכבה העליונה של פני השטח וממדידת ריכוזו אפשר להסיק על זמן החשיפה של פני השטח לשמים.
"השטח שתיארכנו מייצג קרוב לוודאי שטחים נרחבים של מדבריות ערב וסהרה", אמר ד"ר ארי מטמון. "אנו מקווים שנוכל לאסוף דוגמאות מאזורים אחרים בסהרה ולהסיק מסקנות בקנה מידה גלובלי בנוגע למשטחים עתיקים אלה", הוסיף.
תיארוך הריצוף המדברי במישורי פארן מראה כי חלקים נרחבים מהנוף לא התבלו כמעט שני מיליון שנים. חלקי נוף אלו הם מצורות הנוף העתיקות ביותר שתוארכו על פני כדור הארץ.
לדברי ד"ר מטמון, "אמנם זמני חשיפה ארוכים יותר נמדדו על דוגמאות בודדות במקומות אחרים בעולם אך אין בהן להעיד על גיל הנוף שבתוכו הן נמצאות. לעומתן הדוגמאות ממישור פארן מעידות על גיל כלל הנוף שסביבן. מאחר שקיים מתאם הדוק בין גיל הריצוף המדברי לגיל השטח, הרי שתיארכנו את גיל השטח, ולא בחרנו את האבנים יוצאות הדופן הפזורות על פני השטח".
"התוצאות מראות כי באזורים שטוחים וצחיחים היכן שרמת הפעילות הטקטונית נמוכה יותר והסלעים עמידים לבליה, פני השטח יכולים להשתמר מיליוני שנים. זו השערה שלא היינו בטוחים לגביה עד כה", סיכם ד"ר מטמון.
![]() |
| מקור - אריה בר |
המחקר התפרסם במהדורה האחרונה של העיתון Geological Society of America Bulletin.
---------------------------------
נחל פארן הוא נחל האכזב הגדול ביותר בישראל: אגן הניקוז שלו משתרע על פני שטח עצום
(כ- 3,840 קמ"ר!), ואורכו של הנחל כ-150 ק"מ. מוצאו ברמות הגיר של מרכז
סיני (מצרים), והוא נשפך לנחל הערבה (ישראל); שליש ממנו נמצא בתחומי מדינת ישראל,
והשאר - במצרים.
באוקטובר 2010
פקדה סרה את הנגב. כמו נפרץ הסכר, ומים רבים שטפו את המדבר.
ועוד אחת מאתר רשות שמורות הטבע.
הירשם ל-
רשומות (Atom)





