15.12.2013

שמשון הגיבור

דמות מרתקת,
חציה אדם וחציה כוחות(על) אל.
סיפורו דומה מאוד להרקולס.
שמו מתקשר עם פולחן השמש.
מראשוני הנזירים בעולם.
תמימות של ילד ואכזריות שאינה דומה לגיבורינו בתנ"ך.

והפירושים.. אין סוף.

מספר אתרים עברו את תהילך הליקוט שגם אני עשיתי ולכן לא אמחזר אלא רק אפנה למקורות שונים.


ההקבלה בין סיפורי שמשון לסיפורי גויי הים האגאי - אתר מטח

שיעור בתנ"ך להרקולס - המולטי יקום של אלי אשד

חייו ומותו של שמשון הגיבור - גילי חסקין - חלק א' חלק ב'

חותם "שמשון" אשר נמצא בתל בית שמש

פסיפס המזכיר את שמשון נמצא בביה"כ בואדי חמאם הסמוך לארבל











דבש אריות של דוד גרוסמן - ספר מדהים שהורדתי כמו שוט בבאר

ולסיום סרט מדהים של נדב אמבון, מבט שונה על סיפור שמשון




ועוד סקירה נחמדה מ"עונ"ש"


14.12.2013

ממלכת החתים

מתוך ויקיפדיה
"וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת--וְאֶת-בַּת-פַּרְעֹה:  מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת, צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת" (מלכים א, י"א)

"בֶּן-אָדָם, הוֹדַע אֶת-יְרוּשָׁלִַם אֶת-תּוֹעֲבֹתֶיהָ. וְאָמַרְתָּ כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, לִירוּשָׁלִַם, מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ, מֵאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי; אָבִיךְ הָאֱמֹרִי, וְאִמֵּךְ חִתִּית" (יחזקאל ב'-ג')

"וַיִּשְׁלַח דָּוִד, אֶל-יוֹאָב, שְׁלַח אֵלַי, אֶת-אוּרִיָּה הַחִתִּי; וַיִּשְׁלַח יוֹאָב אֶת-אוּרִיָּה, אֶל-דָּוִד... וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי הָעִיר, וַיִּלָּחֲמוּ אֶת-יוֹאָב, וַיִּפֹּל מִן-הָעָם, מֵעַבְדֵי דָוִד; וַיָּמָת, גַּם אוּרִיָּה הַחִתִּי" (שמואל ב', י"א, ו',י"ז)


סיפורם של החיתים שזור בסיפורו של העם היהודי, אבל מיהו אותו עם? מהיכן הגיע? ואיך נעלם?


סרט יפה של ה-BBC על עיר הבירה של ממלכת החיתים האבודה עונה על חלק מהשאלות.


המאה ה-19 בצבע


אוסף של תמונות שעובדו לצבע מציגות את ארץ ישראל בצבעים אחרים.



וכתבה עם תמונות נוספות מ-YNET

יסודות הכותל המערבי - מאמר

מאמר של הארכאולוג אלי שוקרון על ממצאי יסוד הכותל המערבי בחפירת תעלת הביוב של בית שני.

מסע ההשמצות של מארק טווין




מסלול בהר הרצל - מתעדכן

מפת מסלול החלקות בהר הרצל
המפה אינטראקטיבית באתר ומציגה תמונה של נקודה ונקודה.

בנוסף, סיכום מעניין על ההיסטוריה של הר הרצל (מנהל חברה ונוער)

ומפה פשוטה מעשה ידיי מורת הדרך תמר הירדני.

25.6.2013

שביל נחש , עקלתון, נפתולון או סרפנטינה ?


בהמשך לפוסט הקודם על משמעות המושג "עקב".

אני מביא קישור למאמר מרתק מאתר עונ"ש על משמעויות מושגים נוספים על עליות בשפה העברית.

העקלתון (סרפנטינה) של מעלה עקרבים – צילום אוויר (מקור: ויקיפדיה)

23.5.2013

גירית - יונק מרהיב וחכם



Dachs.jpgגירית מצויה (שם מדעי: Meles meles), היא מין יונק אוכל כל ממשפחת הסמוריים, המין היחיד בסוג גירית (המין הקרוי בעברית גירית הדבש נמנה עם סוג אחר, אף הוא ממשפחת הסמוריים).
הגירית נפוצה במרבית אירופה ובחלקים רבים באסיה, מקו הרוחב 15° עד 65° צפון ומקו אורך 10° מערב עד 135° מזרח.

בארץ ישראל הגירית מצויה בכל החבל הים תיכוני, דרומה עד קיבוץ להב ובצפון מערב הנגב. (ויקיפדיה)



סיכום על הגירית מאנציקלופדיית החי והצומח בקישור הבא

סרטון מדהים של אייל ברטוב על מאבק בין גירית לשועל

14.4.2013

זמן מדבר - אייל ברטוב



ושוב תודה לך
אייל ברטוב
צלם טבע ומסעות.
מצלם עבור ערוץ הנשיונל ג'אוגרפיק וגופי שמירת טבע וסביבה בארץ ובעולם.
אתר הצילומים של אייל
 
www.eyalbartov.com

11.4.2013

חתך גיאולוגי של השרון

לחץ להגדלה
הקובץ גדול ויתכן ויקח זמן עד שיעלה

ולהסבר...

חתך רוחב של ישראל


חתך רוחבי של ישראל תמיד יכול לעזור בהפעלות שונות.

הפעלת מדבר בצל גשם.
הפעלת מישור החוף.
השבר הסורי אפריקאי
ריבוד שכבות ישראל לפני השבר.
ועוד.

אתם מוזמנים להוסיף...


25.2.2013

בתי בד בישראל

יש איזושהי תחושה טובה למדריך כשהוא עומד מול קבוצה ושואל "מי יודע מה זה גת?"
כמובן שהתשובה הראשונה אם לא השניה מזכירה תימנים (ולפעמים גם מבטים על החבר התימני שבכיתה...)

אז נסו ותראו מה קורה כששואלים "מי יודע מה זה בית בד?"


טיפוסי בתי הבד בארץ השתנו מתקופה לתקופה ומאיזור לאיזור. מעיניין להציג לחניכים מספר טיפוסים ליד חורבות בית בד ולתת להם לנסות להרכי את החלקים ולקבוע מאיזה סוג הוא.

בהמשך אביא מאמר מסכם לנושא בתי הבד...


2.2.2013

טואיים ותהלוכניים - על זחלים שעירים

שוב בדיוק כמו הטעות הנפוצה של המושג "קנה סוף" שעליו הסברתי בפוסט הזה, כך גם כאן.
מישהו החליט לחבר בין שני משפחות דומות אך שונות של זחלים. האחד הוא הטואיים והשניים הם התהלוכניים.
שני המינים הם זחלים שעירים שבמגע עם עור האדם יוצרים גירוי לא נעים.
שניהם מתגלמים והופכים למה שאנו קוראים לו פרפר/עש (אין מה להיכנס להגדרות מדעיות)

אז מה ההבדל הגדול?

טוואי האלון
התשובה בשם. הטואים טווים להם גלמים מחוט דקיק והמפורסם בהם הוא טוואי המשי. טוואי האורן שבארץ גם טווה קן משותף.




תהלוכן האורן

התהלוכניים לעומתם עושים את אותו התהליך אך לפני כן מוטלות הביצים בקן משותף בו גדלים הזחלים. בבגורתם יוצאים בתהלוכה ראש-זנב אל מקום התגלמותם ומשם... כנפיים. המפורסם שבהם הוא תהלוכן האורן.



לפעמים אנחנו מבלבלים בינם לבין הדובונים. אלו גם גדלים בקן משותף אך הוא בדרך כלל נמצא על שיחים נמוכים ושערות הזחל חומות וצפופות (כמו דובון).

ולמי שרוצה להרחיב שיצלול לתוך אנציקלופדיית החי והצומח של א"י בכרך החרקים.

שלולית החורף

סרטון נפלא של החברה להגנת הטבע
מקיף ומחנך על חשיבות בריכות החורף.



צילום - אייל ברטוב

26.1.2013

שיר השרירים - היסטוריית פיתוח הגוף


דוד אוחז באבן. פסלו המפורסם של מיכאלאנג'לו, פירנצה.
מתוך המאמר הראשון של דר' יחיעם שורק (הידען)

זאת ועוד, צללים רבים הוסרו מפינות ההיסטוריה בשעה שמדעים שונים הכנוסים תחת מטריית מדעי החברה כגון סוציולוגיה, מדעי המדינה, אנתרופולוגיה ועוד נרתמו לטובת מחקרה והעיון בה בתקופה הנידונה ואפשרו לבחון, בזוויות ראיה שונות ומגוונות, את אופן התנהגותהשל החברה והאדם שעמד במרכזה.
תמורות אלה פתחו אשנב חדש לבחינת מיגוון המקורות העומדים לרשות המחקר ההסטורי, ומתוך כך אותם מקורות שנידחו עד אז בשל "חוסר חשיבותם", גויסו עתה לטובתה ותועלתה של ההיסטוריוסופיה על מנת להאיר פינות אפלות בעולם החברה האנושית.
התמורות הנ"ל גוללו יריעה היסטוריוסופית רחבה שבין קפליה נולדו והתפתחו מחקרים רובדיים, בחתכי אורך ורוחב, שייחדו ויעדו את תחום עיסוקם בתתי-נושאים חברתיים-תרבותיים כחקר תולדות האמנות, המוסיקה, הדרמה, הקולינריות … ואף התרבות הגופנית והספורט.
חקר תולדות התרבות הגופנית והספורט הפך אם כן לחלק אינטגרלי מחקר ההיסטוריה, הכפוף לכלליה, ומשום כך יש להתייחס אליו כאל כל נושא היסטורי אחר ויש לנתחו על פי אותם איזמלים בהם משתמשים לצורך ניתוחים היסטוריים.
כהרי ההיסטוריה מבקש חקר תולדות התרבות הגופנית לבחון ולבדוק את החברה האנושית על פעילותה ותכניה. כהרי ההיסטוריה מבקש העיון בנושא הנידון לסדר את מיגוון העובדות תוך בחינה סלקטיבית זהירה מתוך מגמה להענק להן קווי מסגרת בעלת היגיון מסויים. כהרי ההיסטוריה מבקש העיון בנושא הנידון להעמיד במרכזו שאלות של "איך" ו"מדוע" תחת "מי", "מה" ו"מתי". כלומר לנסות לתהות אחר שורשן של תופעות ולמצוא להן הסבר הגיוני. וכהרי ההיסטוריה אמור כל מחקר כזה להתאפיין בסינדרום הספקנות המטיל קו עבה של דגשיות בתחום הסקפטיציזם האינטרפרטטיבי, היינו – האם המסקנה העולה מעניין מסויים מבוססת ומאוששת דיה על מיגוון של עובדות בלתי תלויות זו בזו.
אז מה נותר לנו איפוא? לבחון את הנושא הנידון בקרב עם ישראל בעידן הקדום בכמה וכמה פרקים שיפורסמו בהמשך.


8.1.2013

בית ארבעת המרחבים

מבנה המכונה גם "הבית הישראלי".זהו טיפוס של מבנה שהתגלה באתרי חפירה רבים ברחבי ארץ ישראל ומחוצה לה. מקורו בתקופת הברונזה המאוחרת, ולאחר מכן הוא אומץ על ידי המתיישבים החדשים שהחלו לאכלס את אזור ההר בארץ ישראל בתקופת הברזל, ושנודעו מאוחר יותר במאה התשיעית לפני הספירה כ"ממלכת יהודה" ו"ממלכת ישראל".