דרך הים - הדרך הבינלאומית

אחד ממרציי באוניברסיטה הסביר יפה מאוד למה ישובים מתפתחים או קמלים בהתאם לטיב הדרך העובדרת לידם. דוגמא עכשיוית לכך הייתה "צומת קסטינה", המבוגרים מביננו זוכרים את קסטינה כצומת מרכזית בדרכך דרומה או צפונה אם כחייל ואם כנופש. דרך שתרמה רבות ליישוב הנגב בשנותיה הראשות של המדינה.

ואז, בנו את כביש 6. ומספר הנוסעים דרך קסטינה פחת ביחס לגודל התנועה. היום המושג "צומת קסטינה" כבל לא מוכר לרוב הנוסעים בישראל מדרום לצפון ולהיפך.

בהסתכלות הפוכה ניתן להבין את התפתחותם של אתרים שונים בארץ לאורך ההיסטוריה האנושית בזכות דרך חשובה.

לחץ להגדלה

אחת מדרכים אלו היא "דרך הים", אך בשל הסיבה שבעולם העתיק לא קראו לדרך על שם המסלול אלא על שם היעד או המטרה, שמה הנכון יותר הוא "הדרך הבינלאומית" כיוון שחברה בין שתי המרכזים התרבותיים הגדולים מסופוטמיה בצפון ומצרים שבדרום העולם הנושב.

השם "דרך הים" הוא תרגום מלטינית של תירגום התנ"ך בספר ישעיהו (בהקשר אחר לגמרי).

דרך הים לא מצויינת בתנ"ך, יתכן בשל סיבות פוליטיות, ברוב תקופת התנ"ך אין שליטה יהודאית או ישראלית באזור חופי ישראל "דרך ארץ פלישתים" מתייחסת לחלק מהדרך הבינלאומית.

איזכור לדרך נמצא כבר במאה ה14 לפנה"ס בפפירוס מצרי.

הדרך עברה לרוב לאורך החוף, יתכן על קו רכס הכורכר או על שפת הים שם החולות פחות מקשים. עם זאת נדרשה הדרך לחצות נחלים רבים, אך בהגיעה לנחל הירקון נאלצה לפנות מזרחה ע"מ לעקוף אותו במקורותיו (מקורות הירקון), הוא מעבר אפק שליד ראש העין .

שיירות גמלים במעבר שפך הירקון (שנות ה40)
המעבר בשפך הנחלים התאפשר רק כאשר שפיעת המים ירדה.

אם נחזור לסיפור הישובים שפרחו/קמלו בשל חשיבות הדרך שעברה לצידן, ניתן להבין מדוע פרחו ישובים כערי פלשתים לאורך החוף בתקופה מסויימת, ומנגד פריחת הישובים יבנה,לוד ורמלה בתקופה בה הוסתה הדרך לפנים הארץ לצורך עקיפת שטחי החולות שנאספו עם הזמן בחוף. שלטון הממלוכים ידע לנצל דרך זו בצורה טובה לשליטה על ממלכתם וקרא לה "דרך הדואר".